bitterlemons.org – אש צולבת ישראלית-פלסטינית
><><><><><><><><><><><><><><><><><><><

הממשלה הפלסטינית החדשה ומפת הדרכים

8 מאי 2003 גליון 17

================
www.bitterlemons.org
================

כדי להירשם למנוי בגירסת הדואל של bitterlemons.org,
שלח/י בקשה ל-subscribehebrew@bitterlemons.org.
המאמרים הבאים ניתנים לפרסום תוך אזכור הולם של
המחברים ו-bitterlemons.org.

ניתן לראות גליון זה, גליונות קודמים, מסמכים רלבנטיים
ומידע "מי אנחנו" באתר האינטרנט שלנו, www.bitterlemons.org.

בגליון זה
=============================
>< תאומים סיאמיים - מאת יוסי אלפר
בעתיד הנראה לעין לא תהיה הזדמנות טובה יותר.

>< כגודל הציפיות כך גודל האכזבה - מאת ע'סאן חטיב
בתחום הפוליטיקה אין למעשה הבדלים משמעותיים בין הנשיא יאסר ערפאת לרוה"מ מחמוד עבאס.

>< אפשר שלא אוכל לתמוך בתהליך - ראיון עם ציפי לבני
הדיון במדינה הפלסטינית צריך להיערך בו-זמנית עם הדיון בבעיית הפליטים.

>< דרישה פלסטינית - ראיון עם אינתיסאר אל-וזיר
הממשלה החדשה שיקפה דרישה פלסטינית פנימית בטרם הייתה תביעה מן החוץ

=============================

השקפה ישראלית
תאומים סיאמיים
מאת יוסי אלפר

ממשלת אבו מאזן (מחמוד עבאס) ומפת הדרכים הם תאומים סיאמיים; יש לנתחם ולבקרם ביחד, או לא בכלל. לא היה זה מקרה שיום אחד בלבד אחרי כינונה הרשמי של ממשלה פלסטינית בראשותו של אבו מאזן הוגשה באופן רשמי גם מפת הדרכים. שניהם שייכים לאותו התהליך אשר התהווה כתוצאה ממלחמת ישראל-פלסטין, מלחמת עיראק, וההתפתחויות במדיניות האמריקנית.

מכאן שתי מסקנות. ראשית, מנקודת ראות ישראלית, בעתיד הנראה לעין לא תהיה הזדמנות טובה יותר להשתחרר מהסכסוך הנוכחי ולייצב את המצב. אם ייכשל אבו מאזן, המנהיג הפלסטיני שמתנער באופן כה דרמטי מדרך האלימות, או אם יצליח יאסר ערפאת להתערב ולחבל בתהליך, או תיכשל מפת הדרכים, או אם ארצות הברית תאבד עניין – אין תהליך שלום חלופי במגירה. אם בתגובה לעובדה המצערת שערפאת עדיין מרכז בידיו יותר מדי שליטה, בייחוד בענייני בטחון, נדחה את התהליך הזה או נדרוש ראש ממשלה אחר או אפילו נשלח את ערפאת לגולה – הדבר לא ישפר את סיכויינו לסיים את הסכסוך הנוכחי, על השלכותיו ההרסניות בתחומי הכלכלה, החברה והמדיניות, אלא שיקטין אותם. על כן עלינו לעבוד עם החומר שבידינו, בעוד יוכבדו הלחצים על ערפאת מצד דורשי הרפורמה מבפנים ומבחוץ.

שנית, בהתחשב בעמדות הקוטביות שנוקטים אבו מאזן וראש ממשלת ישראל אריאל שרון ביחס לסוגיות הסדר הקבע כמו ירושלים והיקפה וגבולותיה של מדינה פלסטינית, הרי שלא סביר במיוחד שממפת הדרכים כפי שהיא יצמח תוך השנתיים הקרובות פתרון של שתי מדינות. מכאן שעלינו להגביל את שאיפותינו בשלב זה לשלב א' מוצלח – שלב הייצוב, הביטחון והרפורמה. הדבר בוודאי עדיף לשני הצדדים על פני הסטטוס קוו הנוכחי של לחימה. קרוב לוודאי ששלב א', באם יצליח, גם יצמיח דינאמיקה חדשה וחיובית שתשפיע על פוליטיקת הפנים הן בישראל, הן בפלסטין.

בהנחה ששלושת הצדדים – אש"ף/רש"ף, ישראל וממשל בוש – משלימים עם האילוצים והמגבלות של תהליך זה ומבינים את הזיקה החיונית שבין גורלו של אבו מאזן לעתיד מפת הדרכים, הרי שנותרו שלוש סוגיות מפתח לטיפול מיידי.

סוגיה אחת היא דרישותיה של ישראל לתיקון מפת הדרכים. המשמעות הכוללת של ניסיונותיו של שרון להפוך את התהליך המקביל של מפת הדרכים לתהליך עוקב, להימנע מלחדש את נוכחותו של אש"ף במזרח ירושלים, "להלבין" מאחזים בלתי חוקיים, ולדרוש מאש"ף להתנער מזכות השיבה מראשית התהליך, היא ששרון פשוט מחפש תירוצים כדי להתחמק מהמדרון החלקלק של מפת הדרכים. כאן חייבת ארה"ב לנקוט עמדה איתנה. הדרישה הישראלית הלגיטימית היחידה בשלב הנוכחי היא שהמאמץ הפלסטיני להפסיק את האלימות יהיה כן ובולט לעין.

על ממשל בוש להתמיד באמירתה לשרון לחדול מלהתפלפל, ולפרק את כל 70 המאחזים שהוקמו על משמרתו במהלך השנתיים האחרונות כפי שנדרש לעשות במסגרת שלב א', ולו למען טובתה של ישראל, בכדי שהיא לא תגלוש בעצמה במדרון החלקלק של "דרום אפריקניזציה" של הסכסוך. הדרך הטובה ביותר לטפל בדרישתה של ישראל, המובנת כשלעצמה, שהפלסטינים יתנערו מזכות השיבה אם ברצונם שישראל תכיר במדינה פלסטינית, היא תיקון מפת הדרכים ע"י השמטתה של שלב ב' המחייב הקמתה של מדינה פלסטינית "זמנית" ובעייתית. בכך יידחו כל סוגיות הסדר הקבע לשלב ג', אותו ממילא יתקשו לממש המנהיגים הנוכחיים. אבל להקריב את כל התהליך טרם החל עקב עמידתה של ישראל על סוגיה של הסדר הקבע, הגם סוגיה שהיא לגיטימית וחיונית בזכות עצמה – זו איוולת.

אשר לסיום האלימות, הממשל חייב להבהיר לממשלת אבו מאזן שעליו להשתלט על כול גופי הביטחון הפלסטינים, ושאין להסתפק ב"הודנה" או הפסקת אש בלבד עם גדודי אל-אקצא, חמאס והג'יהאד האסלאמי. יש לפרק את הארגונים האלה מנשקם ולפרק את תשתיות הטרור שלהם. הציבור הישראלי חייב להשתכנע שבא קץ לאיום הקיומי הכרוך בפיגועי ההתאבדות; אין להסתפק בהקפאה זמנית. הציבור הישראלי יחוש מעט מאד חמלה אם וכאשר יטענו בפניו שהסולידאריות הפנים-פלסטינית חשובה יותר בסופו של חשבון מאשר צרכי הביטחון האמיתיים לא רק של ישראל כי אם גם של הפלסטינים.

מזה חדשים כתבתי שוב ושוב שאין תהליך שלום כיוון שלאף לא אחת משלוש דמויות המפתח – בוש, שרון וערפאת – אין אסטרטגיה מציאותית לשלום. הופעתן של מפת הדרכים ושל ממשלת אבו מאזן פירושה שאולי, בתרחיש החיובי ביותר האפשרי, אנו עדים לראשיתו של שינוי בתוך משולש התסכול והכיליון הזה. תהיה זו משימה קשה. - יצא לאור 8 מאי 2003 © bitterlemons.org.

יוסי אלפר היה מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחבר הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית קו אדום).

=============================

השקפה פלסטינית
כגודל הציפיות כך גודל האכזבה
מאת ע'סאן חטיב

הרכבת הממשלה הפלסטינית החדשה לוותה הן בציפיות גבוהות והן במעורבות רבה גם יחד. האירועים האחרונים במערכת הפוליטית הפלסטינית התאפיינו בויכוח ומאבק פנימיים נוקבים האופייניים לחיים דמוקרטיים בריאים – מאבק שתואר באופן בלתי מדויק על ידי גורמים מן החוץ כקרב בין שני אישים על אסטרטגיות פוליטיות מתחרות. למרבה הצער, ובשל הדגש שקיבלו, מעורבותם של שחקנים חיצוניים לאחר מכן והניסיונות להשפיע על מהלך האירועים רק הגבירו את האכזבה.

במשך תהליך הרכבת הממשלה, שחקנים פלסטינים שונים (ולא הנשיא וראש הממשלה המיועד בלבד) ניצלו את ההזדמנות לנסות לקדם את נקודות המבט השונות שלהם, ויכוח שהגיע לשיאו בתחרות על הצבעת המועצה המחוקקת או הפרלמנט. תהליך זה שיקף מערכת דמוקרטית בריאה שלא נראתה כמוה ברוב מדינות ערב השכנות. ברם, במקום שהדבר יתואר כדיון חיובי ויחיד במינו, חילוקי הדעות בתוך המערכת הפוליטית הפלסטינית תוארו על ידי העיתונות כמכשול להקמת ממשלה פלסטינית "פרי רפורמה". (מהי "רפורמה" על כל פנים, אם לא ויכוח דמוקרטי בריא?)

בתחום הפוליטי, אין למעשה הבדלים משמעותיים בין הנשיא הפלסטיני יאסר ערפאת לבין ראש הממשלה מחמוד עבאס (אבו מאזן). שניהם באים מאותה אסכולת חשיבה ובכל הויכוחים הפנים פלסטיניים הקודמים נקטו עמדה דומה. הדוגמא האחרונה לכך הייתה במהלך דיוני המשלחת הפלסטינית לשיחות קמפ דיוויד.

אפילו הערותיו של אבו מאזן אודות הצורך לעצור את המרכיבים צבאיים של האינתיפאדה משקפות את דעותיו של הנשיא ערפאת, אשר ניסה ללכת בנתיב פעולה זה במהלך מספר הצהרות על הפסקת אש וקריאות להפסקת האלימות, וכן ביצע ניסיונות מעשיים להשיג את מטרותיו. למרבה הצער, התנהגותה של ישראל – בין אם בהכבדת היד המתמשכת על גורמי הביטחון הפלסטינים ובין אם בהרג המתמשך שהיא מבצעת נגד אזרחים פלסטינים – יוצרת זעם, קיצוניות ורוח נקמה בקרב הפלסטינים.

הניסיונות להתערב בויכוח פנימי זה מן החוץ לא הועילו ואף הזיקו, אולם בסופו של דבר לא מנעו השגת תוצאה התואמת את רצון העם הפלסטיני כפי שהוצג בהצבעה המאשרת של המועצה המחוקקת. אף על פי כן, מכיוון שממשלה פלסטינית חדשה זו הייתה בבחינת מענה לתביעותיהם של בעלי היכולת להשפיע על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי (דוגמת ארצות הברית), השלמת הרכבתה יצרה ציפיות גדולות בקרב הפלסטינים והישראלים גם יחד. השינוי אף אירע לאחר המלחמה בעיראק, אשר לדעת פרשנים רבים תדחף את ארצות הברית והרביעייה ככלל "לעשות משהו" בכל הנוגע לסכסוך במזרח התיכון ובין הפלסטינים וישראל.

אולם לריאליסטים אין כל סיבה לפתח תקוות בשל השינוי בממשלה הפלסטינית, וזאת מהסיבה הפשוטה שהמכשולים המונעים את החלפת האלימות המתמשכת בשיחות לשלום אינם בצד הפלסטיני. למרות הסכנה שהדבר יישמע כתקליט שבור, עובדה היא שלאישים האחראים על הממשלה הישראלית, בכלל זה ראש הממשלה עצמו, יש בעיות אידיאולוגיות ופוליטיות עם העקרונות המרכזיים של תהליך השלום: סיום הכיבוש, הפסקת הרחבת ההתנחלויות וציות לחוק הבינלאומי. עקרונות אלה אף מהווים את הבסיס למפת הדרכים של הרביעייה. על כן, כל עוד לא נראה שינוי שיביא להחלפת הממשלה הנוכחית בישראל בממשלה שיכולה "להשתייך" מבחינה פוליטית ואידיאולוגית לתהליך השלום, קשה עד מאד להביע אופטימיות לגבי האפשרות של שינוי כיוון. - יצא לאור 8 מאי 2003 © bitterlemons.org.

< ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הרשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.

=============================

השקפה ישראלית
אפשר שלא אוכל לתמוך בתהליך
ראיון עם ציפי לבני

bitterlemons: איך התרשמת מתהליך בחירתו של אבו מאזן (מחמוד עבאס) כראש ממשלה?

לבני: התהליך היה מאכזב במובנים מסוימים דווקא בגלל ההשפעה של ערפאת וחוסר הנכונות שלו לקבל תהליכים שאמורים להשפיע על אופן המלחמה בטרור. אבל התוצאה היא חיובית מבחינתו של כל מי שרוצה להגיע לתהליך מדיני.

bitterlemons: מה דורשת ממשלת ישראל מאבו מאזן וממשלתו?

לבני: התהליכים שקרו בהנהגה הפלסטינית נועדו קודם כל לקדם את מי שרואה צורך דווקא מבחינת החברה הפלסטינית במלחמה בטרור. על כן אינני רוצה להתבטא מבחינת ההסתכלות הישראלית. קודם כל האינטרס הוא פלסטיני. החברה הפלסטינית היא חברה שהטרור פגע ברמות העמוקות שלה. לכן יש גם אינטרס פנים פלסטיני וגם שלטוני.

בכל הנוגע לישראל, כדי להתקדם יש צורך בחיסול תשתית הטרור. אין ספק שאם ישראלי כלשהו, ימין או שמאל, ירצה לקדם תהליך מדיני הוא לא יעשה זאת מול מדינת טרור. ומכאן ששני הצדדים צריכים להיות מעוניינים.

bitterlemons: מה היחס שלך לרעיון ה"הודנה", הפסקת האש בין הפלגים הפלסטינים, כפתרון לטרור?

לבני: זהו רעיון מאד מטריד. אני חוששת שזה לא יספק ולא יהווה מסלול נכון לתחילת התהליך, שכן הארגונים רק יאגרו נשק ויתכוננו לסיבוב הבא. "הודנה" מספקת שקט חיצוני מדומה שיגרום לחשש כבד אצל הישראלים.

bitterlemons: האמריקנים יסתפקו ב"הודנה"?

לבני: האמריקנים לא משחקים משחקים כאן, ראינו את זה בעיראק.

bitterlemons: תוכלי להתייחס לתיקונים שישראל דורשת למפת הדרכים, בבחינת דרישות נוספות מהפלסטינים?

לבני: עניין אחד שאני הובלתי הוא מהותי. הנשיא בוש מוביל לפתרון שתי מדינות לשני העמים. לכן העסקה ההיסטורית תהיה כזאת שהקמת מדינה פלסטינית משמעותה שעניין הפליטים מוסדר מעצם כך. ומכאן שתרגום נאום בוש למפת הדרכים הוא תרגום לקוי. לכן דרשתי שהדיון במדינה הפלסטינית יהיה בו-זמנית עם הדיון בבעיית הפליטים.

bitterlemons: אולי הבעיה היא שלב ב' של מפת הדרכים. הרי הוא מקדים נושא קבע אחד, מדינה פלסטינית, אך דוחה את שאר נושאי הקבע לשלב ג'.

לבני: שלב ב' כפי שהוא הוא בעייתי, כיוון שהוא מקדים נושא של הסדר הקבע. לכן צריך להעביר את הדיון בפליטים לאותו השלב. רק כך אפשר לקבל את מפת הדרכים.

bitterlemons: אולי הפתרון הוא לדלג על שלב ב' הבעייתי. . .

לבני: במקרה של דילוג על שלב ב' זה יחזיר אותנו לאוגוסט 2000.

bitterlemons: דווח שראש הממשלה שרון הציע שהפלסטינים יסכימו להגדיר את ישראל כמדינה יהודית, אולי במקום ביטול זכות השיבה כעת.

לבני: הגדרת ישראל כמדינה יהודית אינה מספיקה כי זה מעביר אותנו לתחום הדמוגראפי, לדיון באחוזים, ואני מדברת על עניין עקרוני. אם הקמת מדינה פלסטינית אינה מספקת פתרון לעם הפלסטיני אזי אין סיבה שאסכים לכך. אני מציעה פתרון שמאפשר כניסה לתהליך מבחינת שני הצדדים.

bitterlemons: ככל הידוע, אבו מאזן אינו מוותר על זכות השיבה מבחינה עקרונית.

לבני: עמדתו של אבו מאזן בעניין זכות השיבה מצערת אותי. אין טעם בתהליך אלא אם נקבל את השינוי.

bitterlemons: ואם ארה"ב תתנגד לתיקון שאת מציעה, במסגרת התנגדותה לכלל השינויים במפת הדרכים?

לבני: אם ארה"ב תתנגד לתיקון אז אני, שרוצה להגיע להסדר, לא אוכל לתמוך בתהליך.

bitterlemons: תוכלי להתייחס להערות הישראליות הנוספות למפת הדרכים?

לבני: היו עוד הערות, למשל ביחס ללוח הזמנים לתהליך. ברור שכל רעיון השלביות נועד לעבור משלב לשלב בביטחון. אם הלו"ז אינו מקובע די הצורך בביצוע, זה לא מספק.

bitterlemons: לא מובטח ממילא משבר בשלבים ב' ו-ג' בהתחשב בניגודים בין עמדות שרון ואבו מאזן?

לבני: התהליך יכול להשפיע [לטובה]. אם ניווכח שיש בטחון בשלב א', ויעבור פרק זמן שנראה שארגוני הטרור חוסלו וספרי הלימוד תוקנו, אז הנכונות שלנו לפשרות גם תשתנה. לכן השלבים נותנים אולי סיכוי טוב יותר. - יצא לאור 8 מאי 2003 © bitterlemons.org.

ציפי לבני הוא השרה לקליטת העלייה בממשלת ישראל.

=============================

השקפה פלסטינית
דרישה פלסטינית
ראיון עם אינתיסאר אל-וזיר

bitterlemons: מה דעתך על יצירת תפקיד ראש הממשלה?

אל-וזיר: הממשלה החדשה, ומינויו של ראש ממשלה, הם צעד חיובי לקראת פיתוח ושיפור המצב הפנימי ולקראת בניית מוסדות שיביאו אותנו להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית.

bitterlemons: האם את סבורה ששינוי זה היה תוצאה של לחץ פנימי או שמא חיצוני?

אל-וזיר: זו הייתה תביעה פלסטינית פנימית בטרם הייתה תביעה מן החוץ. התביעה הפלסטינית התאימה לתביעה הבינלאומית, המועצה המחוקקת הפלסטינית הסכימה לתביעה, והמועצה המרכזית קיבלה אותה עקרונית. בשלב זה, המועצה המחוקקת הפלסטינית ניסחה זאת כחוק ותיקנה את חוק היסוד.

bitterlemons: דומה שיש כאלה המתרעמים על הלחץ החיצוני.

אל-וזיר: ההתרעמות היא על המעורבות החיצונית בהרכבת הממשלה. למרות זאת, בסופו של דבר הייתה הסכמה על שמות חברי הממשלה החדשה, ונתקבלה החלטה. המועצה הפלסטינית המחוקקת הגדירה את סמכויות ראש הממשלה, בעוד הנשיא, אבו עמאר [יאסר ערפאת], ממשיך להחזיק בסמכויות. הסמכות החשובה ביותר מביניהן היא שהוא ממנה את ראש הממשלה ויכול לפטרו כרצונו. בסופו של דבר הוא נותר הנשיא.

:bitterlemons על מה מתכננת הממשלה החדשה לעבוד בראש ובראשונה ?

אל-וזיר: לממשלה יש תכנית עבודה שאפתנית. תכנית זו מאשרת שיש להמשיך במאמצים לשים קץ לכיבוש, למצוא פתרון לשלום, ולהשיג זכויות לאומיות לעם הפלסטיני. הסוגייה החשובה ביותר העומדת בפני הממשלה היא המשך הרפורמות ומימוש החוקים. החוקים החשובים ביותר שיש לעבוד עליהם הם חוק הסולידריות החברתית, חוק המפלגות, וחוק הביטוח הלאומי.

כמו כן יש הזדמנות לממשלה זו להמשיך במשא ומתן עם הישראלים כדי ליישם את מפת הדרכים ולהגיע להסדר קבע. על הממשלה החדשה אף מוטלת האחריות לבנות מחדש את תשתית כל המשרדים וללמוד את תכניותיהם לעתיד.

bitterlemons: היה צפוי שאבו מאזן [ראש הממשלה מחמוד עבאס] יבקש הפסקת אש למשך שנה. האם את סבורה שהוא הולך בכיוון זה?

אל-וזיר: אני סבורה שאבו מאזן, הממשלה החדשה ואבו עמאר פועלים להשיג הבנה שתשים קץ לכיבוש ותביא להפסקת האלימות בשני הצדדים.

bitterlemons: לפני ארבעה ימים, מפת הדרכים פורסמה רשמית…

אל-וזיר: הועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין והממשלות הקודמות וזאת הנוכחית דורשים היענות ישראלית למפת הדרכים. הבענו הסכמתנו למפת הדרכים למרות שיש לנו דאגות רבות לגביה, אולם כתכנית בינלאומית שקודמה על ידי ארצות הברית של אמריקה והרביעייה – האירופים, האו"מ ורוסיה – קיבלנו אותה, ומבקשים שישראל תסכים לה.

bitterlemons: האם יש סימנים מעבר לים לכך שיופעל לחץ על ראש הממשלה הישראלי אריאל שרון בעניין מפת הדרכים?

אל-וזיר: אנו טוענים שאין על ארצות הברית של אמריקה לנהוג בסטנדרט כפול. ביכולתה לכפות דברים על ישראל, כפי שכפתה שינויים מרכזיים באזור. אם היא רצינית בכוונתה להביא לשלום צודק, אזי ביכולתה ללחוץ על ישראל.

מטרתנו אינה אלא לחיות בשלום אמיתי וצודק אשר יבטיח את זכותו של העם הפלסטיני להקים מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים ולמצא פתרון צודק לסוגיית הפליטים – שיבת הפליטים על בסיס החוק הבינלאומי. זהו המסר שאבו מאזן העלה בתכניותיו המדיניות, ועליו זכה לאמון המועצה המחוקקת הפלסטינית.

bitterlemons: בעלך ח'ליל אל-וזיר נרצח בתוניס בפעולת התנקשות ישראלית בשנת 1988. בהיזכרך באבו-ג'יהאד, כיצד לדעתך היה רואה את המצב הנוכחי?

אל-וזיר: אבו ג'יהאד, מנוחתו עדן, היה חלק מהמאבק להשיג מדינה פלסטינית עצמאית ובירתה ירושלים. נכון שישראל ביצעה פשע מתועב בהתנקשות באבו-ג'יהאד, אולם האינטרס של העם ואמונתנו בכל אשר בעלי לחם למענו, הם להמשיך במאבק כדי להשיג את מטרתם של כל אלה שחרפו נפשם ומתו כקדושים. המטרה למענה נאבק אבו ג'יהאד הייתה הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וירושלים בירתה, על כל השטחים שנכבשו בשנת 1967. הוא האמין במטרה זו וחש שביכולתנו להשיגה באמצעות מאבק מזוין.
אם נוכל להשיגה באמצעות משא ומתן לשלום, אזי גם כך השגנו את מטרתנו.

bitterlemons: לדעתך, האם הפלסטינים קרובים יותר או שמא התרחקו ממטרה זו?

אל-וזיר: הדבר תלוי באמונתו של העם הישראלי בצורך בשלום ובחשיבותו. בעוד אבו מאזן נשבע אמונים פלשו הטנקים והמסוקים של ישראל לרצועת עזה כדי לבצע טבח בשכונת שג'אעיה בעיר עזה. שנים עשר קדושים שחרפו נפשם נפלו בטבח זה, ויותר מ-65 נפצעו. היה זה מסר עלוב שהועבר לראש הממשלה החדש. - יצא לאור 8 מאי 2003 © bitterlemons.org.

אינתיסאר אל-וזיר משמשת כשרה לעניינים חברתיים בקבינט הרשות הפלסטינית מאז 1995, לאחר ששבה לרצועת עזה מ-30 שנות גלות. היא הייתה האישה הראשונה החברה בפת"ח, לאחר שהצטרפה לארגון הפלסטיני המרכזי בשנת 1959.

=============================

לביטול מנוי ב-bitterlemons.org, יש לכתוב ל-
unsubscribehebrew@bitterlemons.org ולכתוב
unsubscribehebrew בשורת הנושא. ניתן לכתוב
לעורכים ע'סאן חטיב ויוסי אלפר ב-ghassan@bitterlemons.org
ו-yossi@bitterlemons.org, בהתאמה.

bitterlemons.org הינה איגרת אנטרנט המציגה דעות ישראליות
ופלסטיניות ביחס לסוגיות בעלי עניין משותף. כל גליון מנתח
סוגיה מוגדרת המעוררת מחלוקת. bitterlemons.org
מקיים סימטריה ארגונית ומוסדית מוחלטת בין מרכיביו
הישראלים והפלסטינים.
><><><><><><><><><><><><><><><><