ראש הממשלה הפלסטיני החדש והסכסוך
19 מרס 2003 גליון 11
================
www.bitterlemons.org
================
כדי להירשם למנוי בגירסת הדואל של bitterlemons.org,
שלח/י בקשה ל-subscribehebrew@bitterlemons.org.
המאמרים הבאים ניתנים לפרסום תוך אזכור הולם של
המחברים ו-bitterlemons.org.
ניתן לראות גליון זה, גליונות קודמים, מסמכים רלבנטיים
ומידע "מי אנחנו" באתר האינטרנט שלנו, www.bitterlemons.org.
בגליון זה
=============================
><
אין מדובר בערפאת בלבד
-
מאת ע'סאן חטיב
בניגוד לדעה הרווחת, מינויו
של ראש ממשלה פלסטיני
אינו תהליך של חותמת גומי.
><
אבו מאזן כראש ממשלה
-
מאת יוסי אלפר
אם יעבור אבו מאזן את שני
המבחנים האלה, אזי אפשר
שמינויו יהווה פריצת דרך.
><
אנו זקוקים לדמוקרטיה
-
ראיון עם חאתם עבדאלקאדר
כל סמכויות הרשות המבצעת
חייבות להיות בידי ראש הממשלה.
><
לחוץ מכל הכיוונים
-
מתא סמדר פרי
אבו מאזן מקבל על עצמו
משימה שנראית כמעט בלתי
אפשרית מהצד הפלסטיני.
=============================
השקפה פלסטינית
אין המדובר בערפאת בלבד
מאת ע'סאן חטיב
בניגוד לדעה הרווחת, מינויו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) למשרת ראש הממשלה הפלסטיני אינו תהליך של חותמת גומי. הגופים הפלסטינים המבצע והמחוקק פועלים כעת יחדיו על מנת להוציא את הדבר אל הפועל מהר ככל האפשר, אולם יש לנו חוקים והליכים שיש לפעול לפיהם בתהליך העיצוב מחדש של ממשלתנו.
היום, 17 במרס, המועצה הפלסטינית המחוקקת הנבחרת התכנסה לקריאה השלישית והאחרונה של התיקונים לחוק היסוד, או לחוקה, אשר יצרו את משרת ראש הממשלה. כאשר תיקונים אלה יאושרו (לא צפויות התנגדויות) ויפורסמו ברשומות, משרת ראש הממשלה הפלסטיני תהייה מעוגנת בחוק.
על מנת להגיע לנקודה זו, הנשיא הפלסטיני יאסר ערפאת ביקש תחילה את אישורה של המועצה המרכזית של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), שהיא בבחינת הסמכות הפוליטית הגבוהה ביותר של העם הפלסטיני וכוללת חברים מהפזורה הפלסטינית – אותם מיליוני פליטים פלסטינים הממשיכים לחיות מחוץ למולדתם. המועצה המרכזית היא אותו גוף עצמו אשר אישר את ההסכמים בין ישראל והפלסטינים שיצרו את הרשות הפלסטינית, שנשיאה היום הוא יאסר ערפאת.
לאחר שהמועצה המרכזית הצביעה ואישרה יצירת משרה חדשה זו ואת מינויו של אבו מאזן, המשמש המזכיר הכללי של הוועד הפועל של אש"ף (ושני רק לערפאת עצמו), המועצה הסמיכה את המועצה הפלסטינית המחוקקת (בית הנבחרים של הרשות הפלסטינית) לנסח את החוקים הנדרשים. לאחר מכן ועדת המשפט ישבה על המדוכה כדי לנסח את השינויים, אשר עברו קריאה ובחינה פעמיים הן על ידי המועצה המחוקקת והן על ידי משרד המשפטים הפלסטיני.
כאשר ניסוח החוק יושלם, אזי הנשיא יזמין את אבו מאזן להרכיב ממשלה, דבר אשר יצריך כינוס נוסף של המועצה המחוקקת כדי להצביע ולאשר את השרים החדשים.
הליכים מסובכים אך חשובים אלה התקדמו במהירות ובאופן חלק יחסית. בניגוד לדיווחים רבים בעיתונות, אין בין שני השחקנים הראשיים, ערפאת ואבו מאזן, חילוקי דעות בולטים. בנוסף לכך, התהליך זכה לתנופה מכיוון שמינויו של אבו מאזן לראש ממשלה נתפס על ידי רוב הבכירים כצעד חיובי לקראת טיפול בצרכים הפנימיים של הפלסטינים. אבו מאזן יהיה פנוי לנהל את הממשלה ולבצע מעקב אחר פעולותיהם של המשרדים והשרים השונים, דבר אשר רק יכול לשפר את פעולת הממשלה שלנו ולזכות בתמיכה ציבורית.
ברם מבחינה מדינית, לא נראה שמינויו של אבו מאזן יביא לשינוי רב. ראשית, לא קיימים חילוקי דעות בעלי משמעות בין ערפאת ו"ראש הממשלה" אבו מאזן. בעוד שייתכן ויהיו הבדלים בסגנון ובגישה, הרי שבסוגיות העקרוניות הנתונות למשא ומתן אין כל שוני בעל משמעות בין שני האישים. יתר על כן, שניהם מסכימים שעמדותיו של הנשיא ערפאת במשא ומתן הן גמישות, ככל שיתירו זאת המגבלות של דעת הקהל הפלסטיני.
שנית, לא מתקיים כלל וכלל משא ומתן מדיני. כל עוד שולטת בישראל ממשלת הימין, קשה לדמיין כל סיכוי אמיתי לחזרה לתהליך השלום. האידיאולוגיה של הממשלה בראשות אריאל שרון סותרת את לב ליבו של השלום: סיום הכיבוש. במקום זאת, ממשל ישראלי זה פועל ללא לאות לבסס את כיבושם של הפלסטינים, תוך התנהגות ברוטאלית המזמינה תגובה פלסטינית אלימה. בתנאים אלה קשה לחשוב על הפסקת האלימות, יהא אשר יהא האחראי על העניינים בפלסטין.
הדבר אף מסייע להסביר מדוע, ככל שישראל והעולם מבחוץ מגלים עניין במינוי ראש הממשלה הפלסטיני, הציבור הפלסטיני ברובו נותר אדיש. למעט שכבה בכירה מאד, לעם הפלסטיני יש מעט מאד לומר בעניין זה, אלא אם כן מדברים לעיתונאים זרים. הסיבה מן הסתם טמונה בכך שהפלסטינים חשים שיש להם עניינים בוערים הרבה יותר לטיפול: מציאת עבודה, הימנעות ממוות, והבטחת חינוך לילדיהם. בקרב העם הפלסטיני שוררת האמונה העמוקה שהסיבה לסבלו שלו ולסבלם של הישראלים טמונה בכיבוש הישראלי, אשר דומה שאינו מתקרב לקצו. - יצא לאור 19 מרס 2003 ©bitterlemons.org.
ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הרשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.
=============================
השקפה ישראלית
אבו מאזן כראש ממשלה
מאת יוסי אלפר
הנה שני מבחנים לגבי יכולתו של אבו מאזן (מחמוד עבאס) – אם וכאשר יתמנה ראש הממשלה - לתפקד במידה סבירה של עצמאות בצלו של יאסר ערפאת, כדי שיהיה לו סיכוי להצליח. ראשית, האם ימנה איש משלו, כגון ג'בריל רג'וב או מחמד דחלן, כשר הפנים וכפקיד האחראי לדכא טרור פלסטיני, במקום האני אל-חסן? אל-חסן מקבל את הנחיותיו מערפאת, שמינה אותו. רג'וב או דחלן, שבינם לערפאת התגלו חילוקי דעות רציניים במהלך השנה החולפת, יקבל הנחיות מאבו מאזן. הם גם יספקו לו "דיביזיות" בטחון, להן הוא יהיה זקוק ע"מ לשמור על עצמאותו מול ערפאת.
שנית, כאשר שרים פלסטינים בכירים בממשלתו של אבו מאזן יישלחו לנהל שיחות רמות דרג בוושינגטון או בירושלים, האם יתודרכו מראש וידווחו לאחר מעשה בלשכתו של ערפאת או אצל אבו מאזן? לפי הרפורמה החדשה, שהמציאה את תפקיד ראש הממשלה, שרים אלה ימונו ע"י אבו מאזן. אולם ערפאת נותר האחראי לסוגיות השלום והמלחמה. מי שמתדרך את הנושאים והנותנים הפלסטינים ושומע ראשון את דיווחיהם, הוא אשר יתקבל כסמכות האמיתית.
אם יעבור אבו מאזן את שני המבחנים הללו, אזי אפשר לראות במינויו פריצת דרך דרמטית. אחרת, מדובר באירוע חשוב בלבד.
חשוב, כיוון שבכל מקרה החל תהליך הירושה שיביא בסופו של דבר להחלפתו של ערפאת. חשוב, שכן אבו מאזן הוא באמת יותר מתון מערפאת, ומשום שמינויו של אחראי ממשלתי במשרה מלאה מהווה צעד אמיתי לשיפור החיים האזרחיים והפוליטיים הפלסטינים. וכן חשוב, כיוון שבהמשך הדרך יורשו של אבו מאזן (שבגיל 67 אינו צעיר בהרבה מערפאת) יהיה קרוב לוודאי פלסטיני "פנימי" צעיר יותר, אדם שאינו נושא בעול, כמו הדור של ערפאת ואבו מאזן, של ירושת ה"נכבה" מ-1948, מעמד הפליט, זכות השיבה, והכורח הפסיכולוגי הכבד לסחוט מישראל הודאה בדבר "לידתה בחטא".
לא כל היבטי הצלחתו או אי-הצלחתו העתידית של אבו מאזן תלויים בו בלבד. הוא נכנס למשוואה מדינית בינלאומית בה שלוש הדמויות הבולטות המכהנות – ערפאת, ראש ממשלת ישראל אריאל שרון ונשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש – הפגינו שוב ושוב שאין באמתחתם אסטרטגיה מציאותית לשלום. אפילו נניח שאבו מאזן אכן יצליח לנטרל את ערפאת, עדיין הוא יזדקק לצעדים בוני אמון מצד שרון, כגון היערכות צבאית מחדש ושיתוף פעולה בטחוני מחודש, אם ברצונו להתחיל להשיב את הסדר בפלסטין. והוא יזדקק ללחץ מצד בוש על שרון, תחילה בסוגיית ההתנחלויות ובהמשך בזכות לוח זמנים מזורז לקבלת עצמאות מדינית פלסטינית אמיתית – שני יעדים ששרון וממשלתו ככל הנראה אינם מסוגלים לממש בכוחות עצמם.
לפי שעה אף לא אחת משלוש דמויות המפתח הללו נראית מעוניינת באמת לסייע לראש הממשלה החדש באורח מהותי. ערפאת, כהרגלו, מעכב את תהליך המינוי בתחבולות. שרון וממשלתו החדשה מרחיבים את מפעל ההתנחלות בשטחים. ובוש, בהצהרתו מ-14 במרס, מנצל לרעה את העניין הפלסטיני כדי לזכות בהישגים של הרגע האחרון בקרב הקהילה הבינלאומית בטרם יפתח במלחמה נגד עיראק.
ולבסוף, נוסף על מתינותו היחסית של אבו מאזן ואי-מעורבותו המוחלטת בטרור, הוא מביא לתפקידו החדש תכונה אחת הנחשבת נדירה במקומותינו, ואשר לא ברור אם תסייע או תפריע לו: הוא הפגין שוב ושוב חוסר נכונות "לדבוק בכיסאו"; הוא אינו מהסס לנטוש את תפקידו ולגלות למרוקו או לקטאר במחאה על החלטות לא הוגנות או שגויות של ערפאת.
אפשר שתכונה זו תסייע לו בכך שהוא לא יהיה "בכיס" של ערפאת. מאידך, ללא נחישות כמעט פנאטית להצליח בתפקידו כנגד כל הסיכויים, אפשר שאבו מאזן ייפול. - יצא לאור 19 מרס 2003 © bitterlemons.org.
יוסי אלפר היה מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחבר הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום).
=============================
השקפה פלסטינית
אנו זקוקים לדמוקרטיה
ראיון עם חאתם עבדאלקאדר
:bitterlemons מתי החלו הדיונים בעניין ראש ממשלה פלסטיני?
עבדאלקאדר: לפני ארבע שנים התחלנו לדון בשינוי הזה, אולם מסיבות מנהליות, ולא מסיבות פוליטיות. מזה זמן רב דנו בסוגיה עם יושב הראש[יאסר] ערפאת, אולם הוא תמיד סרב. הוא רצה אדם אחד שישלוט בעניינים, לא שניים. אולם בעקבות הלחץ מצד אירופה וארצות הברית, הוא הסכים לבסוף.
:bitterlemonsמדוע זה חשוב, מנקודת מבטך, למנות ראש ממשלה?
עבדאלקאדר: אנו זקוקים לכך שתהייה לנו סמכות שתתאם בין השרים ואנו רוצים שיהיה לנו אדם אחד להפנות אליו את השאלות מטעם המועצה המחוקקת הפלסטינית. לפי חוק היסוד, איננו יכולים להפנות אל היו"ר ערפאת [את השאלות האדמיניסטרטיביות שלנו]. אנו זקוקים למישהו שייקח אחריות על השרים; הדבר חשוב לנו כעת כאשר אנו עוסקים בארגון הבית ובטיהורו.
:bitterlemonsמה לדעתך יהיו המשימות החשובות ביותר של ראש הממשלה?
עבדאלקאדר: ללא ספק המצב הפנימי. עליו לקבל סמכות מלאה על המצב הפנימי כולו: השרים, הכלכלה, הביטחון המקומי. כל הסמכות הביצועית חייבת להיות בידיו של ראש הממשלה.
:bitterlemonsאלו סמכויות העניקה המועצה המחוקקת לראש הממשלה?
עבדאלקאדר: יצרנו הפרדה בין משרת הנשיא לבין הזרוע המבצעת. נתנו סמכות מלאה לאבו מאזן בפוליטיקה המקומית, אולם לא בכל הקשור לסוגיות מדיניות. כאן היו"ר ערפאת הוא מספר אחד, מכיוון שהוא יושב הראש של הארגון לשחרור פלסטין. אולם אני סבור שערפאת רוצה לשנות נקודה זו. ייתכן והוא עצמו רוצה לעמוד בראש השרים.
bitterlemons: האם קיימים כאלה שאינם רוצים במינוי אבו מאזן (מחמוד עבאס) לראש ממשלה?
עבדאלקאדר: לא, כל [הזרם המרכזי הפוליטי בתנועת] הפת"ח תומך בו. אולם ייתכן שערפאת אינו תומך. אני סבור שערפאת היה מעדיף טכנוקרט על פני דמות פוליטית – אולם אנו סירבנו. אנו הפלסטינים איננו מקרה רגיל. יש לנו בעיות גדולות ואנו זקוקים לאיש פוליטי [לטפל בהן], אדם מתוך משפחת פת"ח. אנו זקוקים לאדם חזק, לא כזה שיתחיל מנקודת האפס.
bitterlemons: האם אתה סבור ששר הפנים הנוכחי האני אל-חסן נחל הצלחה בטיפול בסוגיות הביטחון הפלסטיניות, וכיצד אבו מאזן יצליח בהקשר זה?
עבדאלקאדר: עלינו לתת ל[אל חסן] זמן נוסף, אולם כעת הכל נמצא בידיו של אבו מאזן. אם אבו מאזן רוצה בו, בסדר, אולם [אבו מאזן] ירכיב כעת ממשלה חדשה ויעמוד בראשה והוא זה שיחליט. אני רק חושש שערפאת רוצה להיות שותף בממשלה.
bitterlemons: יש כאלה המתנגדים למינוי ראש ממשלה?
עבדאלקאדר: אני סבור שלאזרח הממוצע לא אכפת, אולם כמה ממפלגות האופוזיציה, דוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי, מתנגדות.
bitterlemons: כאשר אתה בוחן כיום את הדמוקרטיה הפלסטינית, כיצד אתה מתאר אותה?
עבדאלקאדר: אני סבור שאנו זקוקים לדמוקרטיה, אולם מצבנו קשה מאד. כיצד נוכל לבצע רפורמות ולבנות דמוקרטיה תחת הכיבוש, ובד בבד עם הסגר שמטילה ישראל? הדבר קשה מאד, שעה שאנו זקוקים למערכת פוליטית חדשה. אנו חייבים לבנות דמוקרטיה אמיתית משום שבלעדיה לא נוכל לבנות את מדינתנו. [על כן] הדמוקרטיה חשובה לנו מאד. - יצא לאור 19 מרס 2003 ©bitterlemons.org.
חאתם עבדאלקאדר הוא חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית מירושלים.
=============================
השקפה ישראלית
לחוץ מכל הכיוונים
מאת סמדר פרי
ב-12 בספטמבר 1993, בעוד הוא ממתין בהתרגשות על מדשאת הבית הלבן, לצידם של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שר החוץ שמעון פרס וראש אש"ף יאסר ערפאת, שתלו ידיים נעלמות מכשיר ציתות בלשכתו של אבו מאזן (מחמוד עבאס) בתוניס. הפלסטיני עדנאן יאסין, שגויס באירופה על ידי המוסד הישראלי, ניצל את היעדרו של ה"בוס" כדי להחדיר ריהוט משרדי חדש שיובא מאירופה ובו ציוד האזנה מתוחכם.
מותר אם כן להאמין, שגם אחרי טקס החתימה על הסכמי אוסלו, הישראלים התעקשו לבדוק האם פיו וליבו של אבו מאזן, אדריכל המגעים הדיסקרטיים מהצד בפלסטיני, שווים. האם הוא חוזר באוזני ערפאת על ההבטחות שהוא משמיע לצד הישראלי? האם הוא מתכוון לקיים את הסכם ההכרה ההדדית? איך, בכלל, נתפסת מערכת היחסים העתידית בעיניו של אבו מאזן?
הבדיקה הולידה בעקבותיה שלושה מהלכים: ציוד ההאזנה נחשף בתקרית מביכה, עדנאן יאסין נעצר לחקירה והושלך לכלא, ואבו מאזן "עבר את המבחן" והתגלה כדובר אמת.
ב-10 השנים שחלפו מאז, אבו מאזן נחשף למבחני אמינות נוספים לא רק מהצד הישראלי. בכל פעם שהתלהט ויכוח בינו לבין יאסר ערפאת, אבו מאזן העדיף לתפוס מרחק ולהסתלק. הוא התיישב ברבת עמון, תוניס, קטאר, סעודיה, עד שהצטננו הרוחות. ב"חצר" של אבו מאזן, שהקפיד לא להפוך למוקד כוח מאיים על ערפאת, הצטופפו גורמים מתונים בצד הפלסטיני. אלה יחברו אליו, כך ניראה, כשייכנס ללשכת ראש הממשלה וימנה את השרים.
לישראל, כך עולה אפילו מסביבתו הקרובה של שרון, אין תלונות כלפי אבו מאזן. ישראל לא יכלה לבקש פרטנר פלסטיני מתון יותר בתפיסת עולמו, נעים הליכות, בקיא, נחרץ להשיג הסכם אמיתי לדו קיום, אולי גם הסכם שלום.
השאלה, כמובן, עד כמה יהיה עצמאי בהליך קבלת ההחלטות והמינויים. האם ערפאת הערמומי מתכוון להניח לאבו מאזן להיות רק "הפנים היפות" של הרשות הפלסטינית מול הממשל האמריקני וראש הממשלה שרון, שמתכוון להמשיך להחרים את ערפאת? או שאבו מאזן יקבל – ויוכל לקחת לעצמו – סמכויות אקטיביות בניהול המשא ומתן על מפת הדרכים, על בנייה מחדש של מנגנוני בטחון שיפעלו בנחישות לבלימת פיגועי טרור?
להתנגדותו החד-משמעית לפיגועי טרור נגד ישראלים הוא נתן ביטוי בהרצאה שנשא לפני מספר חדשים בעזה, והדברים הנחרצים התפרסמו גם בתקשורת הישראלית, הגיעו לוושינגטון, וזיכו את אבו מאזן בנקודות שהובילו ללחץ מאסיבי למינויו. לעומת ערפאת שחתימתו מתנוססת על מסמכים רשמיים שמעידים על מעורבותו בפיגועי הטרור, על מימון המפגעים בשטח, ולשונו כפולת המשמעויות, אבו מאזן מעולם לא ניתפס כמי שמעורב או מעודד פיגועים. הוא פרטנר נוח לישראלי, בתנאי שייהנה מעצמאות אצל ערפאת, וימצא את הדרך הלא קלה בהחלט להחניק פיגועי טרור מתוכננים.
בעיניים ישראליות, צריך להסביר, הפעילות שצה"ל עושה עכשיו מול קיני הטרור של החמאס והג'יהאד האסלאמי, נועדה להקל על כניסתו של אבו מאזן לתפקיד. כשהקונצנזוס הישראלי מחרים את ערפאת, הישראלים מתאפקים בקושי למתן את שביעות הרצון ולא להשמיע צהלות שמחה ממינויו של אבו מאזן. ככל שיעטפו אותו במחמאות, כך יזיקו ויחלישו את מעמדו.
השאלה, כמובן, איך יתמודד אבו מאזן עם סוגיית מעמדה של ירושלים, בעיית הפליטים, השחיתות הכלכלית במנגנוני הרשות. בצד הפלסטיני כבר תולים בו תקוות שיוביל לכינון מדינה פלסטינית. בצד הישראלי עובדים על מתכונת של מדינה פלסטינית נטולת מגנונים פוליטיים ביטחוניים עצמאיים, עם חיבור רופף בין רצועת עזה לגדה המערבית.
אבו מאזן מקבל על עצמו משימה לאומית מהצד הפלסטיני, שנראית כמעט בלתי אפשרית. הארגונים הקיצוניים, גם אלה של פת"ח, אורבים למעידה מצידו כמעט כמו שמתנגדי הורדת ההתנחלויות אצלנו ושוללי הויתורים הכואבים לא מתכוונים להתפעל מהדמות החדשה בלשכת ראש הממשלה הפלסטיני.
גם העולם הערבי המסוכסך והמפולג יתקשה להתייצב כמקהלת מעודדים להתבססותו של ראש ממשלה פלסטיני. ערפאת אמנם כמעט נימחק מפנקסי הטלפונים של מנהיגי העולם הערבי, אבל הדלת הפתוחה שממנה נהנה אבו מאזן בקהיר, בריאד, בדמשק וברבת עמון עלולה להיטרק, אם לא יצליח למצוא נוסחה שתשכנע את כל הצדדים, שהוא לא הפך לבובה אמריקנית, למשת"פ של שרון, ולא חצה קווים בכל מה שקשור למרכיבי המדינה הפלסטינית ומאפייניה. - יצא לאור 19 מרס 2003 © bitterlemons.org.
סמדר פרי היא העורכת לענייני המזרח התיכון של העיתון "ידיעות אחרונות".
=============================
לביטול מנוי ב-bitterlemons.org, יש לכתוב ל-
unsubscribehebrew@bitterlemons.org ולכתוב
unsubscribehebrew בשורת הנושא. ניתן לכתוב
לעורכים ע'סאן חטיב ויוסי אלפר ב-ghassan@bitterlemons.org
ו-yossi@bitterlemons.org, בהתאמה.
bitterlemons.org הינה איגרת אנטרנט המציגה דעות ישראליות
ופלסטיניות ביחס לסוגיות בעלי עניין משותף. כל גליון מנתח
סוגיה מוגדרת המעוררת מחלוקת. bitterlemons.org
מקיים סימטריה ארגונית ומוסדית מוחלטת בין מרכיביו
הישראלים והפלסטינים.
><><><><><><><><><><><><><><><><