bitterlemons.org – אש צולבת ישראלית-פלסטינית
><><><><><><><><><><><><><><><><><><><

המלחמה והסכסוך הישראלי-פלסטיני: הערכת ביניים

16 אפריל 2003 גליון 15

================
www.bitterlemons.org
================

כדי להירשם למנוי בגירסת הדואל של bitterlemons.org,
שלח/י בקשה ל-subscribehebrew@bitterlemons.org.
המאמרים הבאים ניתנים לפרסום תוך אזכור הולם של
המחברים ו-bitterlemons.org.

ניתן לראות גליון זה, גליונות קודמים, מסמכים רלבנטיים
ומידע "מי אנחנו" באתר האינטרנט שלנו, www.bitterlemons.org.

בגליון זה
=============================
>< סימן היכר של העת הזאת - מאת ע'סאן חטיב
גורלה של המסלול הפלסטיני- ישראלי בסיומה של מלחמה זו הוא נושא לויכוח נוקב.

>< זיקות, חיוביות ושליליות - מאת יוסי אלפר
עדיף תהליך שלום שנולד כתוצאה מכיבוש עיראק, מאשר כלום.

>< תקופת מבחן - מאת מודר קסיס
כבר קודם היה צורך דחוף לעשות משהו בעניין הסכסוך וה"משהו" הזה נדחה בשל המלחמה בעיראק.

>< אני מברך – אני מקווה - מאת שלמה גזית
אני מקווה כי וושינגטון תדע לעמוד בהבטחתה לצדדים המעורבים בזירה המיידית שלנו.

=============================

השקפה פלסטינית
סימן היכר של העת הזאת
מאת ע'סאן חטיב

בעוד ששאר העולם הערבי חווה פגיעה קשה במוראל לאחר ההתמוטטות הדרמטית של הצבא והמשטר העיראקיים, לפלסטינים היו רגשות מעורבים. מחד, הייתה להם תחושה של אובדן הדומה לזו שחשו אחיהם הערבים בעת כיבוש העיר בגדד ההיסטורית. מאידך, ביטחונם העצמי של הפלסטינים גבר כאשר נזכרו בהתנגדותם ההרואית לפלישות חוזרות ונשנות, החל בביירות בשנת 1982 וכלה בג'נין בשנת 2002.

גורלו של המסלול הפלסטיני-ישראלי בסיומה של מלחמה זו הוא נושא לויכוח נוקב. יש פרשנים הגורסים שמלחמה זו הסיתה עוד יותר את יחסי הכוחות נגד הערבים ואי לכך הקטינה את הסיכויים לפתרון שיושג במשא ומתן. פרשנים אלה סבורים שסיומה של מלחמת עיראק רק יגביר את תאבונה של ישראל לסיים סכסוך זה באמצעות שימוש בכוח. קו המחשבה שלהם קובע שהתעלמותו של הצבא האמריקני בעיראק מחיי אדם ומהחוק הבינלאומי ידרבן את ישראל לבצע זוועות משלה.

מתנגדיהם של פרשנים אלה גורסים כמובן שעם סיום המלחמה בעיראק, הממשל האמריקני והקהילה הבינלאומית יהיו חייבים לאזן את כף המאזניים באזור באמצעות הקטנת נזקים שנגרמו לעמדותיהם ואמינותם באזור, לאמור, באמצעות טיפול בסכסוך הפלסטיני-ישראלי. דומה שהצהרותיו של ראש הממשלה הישראלי אריאל שרון לעיתון הארץ מאששות פרשנות זו. כאשר שרון דיבר על חידוש אפשרי של תהליך השלום והצורך שהציבור הישראלי יהיה מוכן לקבל החלטות קשות, בכלל זה פירוק כמה התנחלויות, הוא רמז שהוא מצפה שיינקטו מאמצים בינלאומיים כלשהם ביחס לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הוא מצפה שיופעל לחץ כלשהו על ישראל.

הצהרותיו של שרון היוו ניסיון לחסן את ממשלתו מפני כל לחץ בינלאומי הממשמש ובא. חשוב לזכור את סגנונו הקודם של שרון. לא ניתן לשפוט אותו ואת ממשלתו לפי נאומים שנועדו לצורכי פנים. אפילו כאשר שרון מדבר על פירוק התנחלויות ותומך במדינה פלסטינית, הממשל הצבאי עליו הוא מפקד בשטחים הכבושים מרחיב גושי התנחלויות ישראלים – קולוניות בלב ליבה של המדינה הפלסטינית. האמצעי המרכזי להרחיב התנחלויות אלה הוא כעת "חומת ההפרדה" אשר בפומבי הוכרזה כנחוצה להגנה על אזרחים ישראלים, אולם מתפרשת בעיני מומחי המפות כאמצעי המנתק לחלוטין את רוב השטחים החקלאיים מצפון הגדה המערבית ומוסרת אותם לידיים ישראליות. בעוד הוא מדבר בקול רם על הצורך לשנות או לבצע "רפורמות" ברשות הפלסטינית בשם הביטחון, שרון פירק או הפך לחסר תועלת את רוב המאפיינים של הישות הפוליטית הפלסטינית המתהווה – גרעין המדינה הפלסטינית.

עד אשר העם הישראלי יבין שגישת הימין הזו היא האחראית לסבל המתמשך הן של הפלסטינים והן של הישראלים ולהיעלמות הסיכויים לשלום ולצמיחה כלכלית, אין כל סיכוי לשלום אמיתי. על מנת לקצר את תקופת ההמתנה, הקהילה הבינלאומית בראשות הרביעייה ובכלל זה ארצות הברית, חייבת לנצל את ההזדמנות להזמין את הממשלה הישראלית ואת ההנהגה הפלסטינית לחזור לשולחן המשא ומתן לאחר שתשכנע את שני הצדדים שבמקום ניסיונותיהם להשיג מטרות באמצעות שימוש בכוח, עליהם לדבוק בשיחות. - יצא לאור 16 אפריל 2003 © bitterlemons.org.

ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הרשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.

=============================

השקפה ישראלית
זיקות, חיוביות ושליליות
מאת יוסי אלפר

כיבוש עיראק ע"י אמריקה ובריטניה הינו אירוע היסטורי מרכזי במזרח התיכון המודרני. ברמה האסטרטגית קרוב לוודאי שיתקבל כהתפתחות חיובית עבור ישראל, שכן אויב קיומי עיקרי שלה נוטרל על נשקו. אמנם מוקדם מדי כנראה לנתח את רוב ההשלכות המרחביות והגלובאליות, אולם מעניין לנתח אחדות מהזיקות הבולטות לעין שנוצרו בין המלחמה בעיראק לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לבל ניסחף בהשפעת ההשוואות כביכול, מן הדין לזכור שמדובר בשני אירועים נפרדים ושונים, ולהם שורשים שונים בתכלית. הראשון הוא פועל יוצא ממדיניותו של מגלומן ופסיכופט, סדאם חוסיין, בצירוף ההחלטה האמריקנית בעקבות התקפות ה-11 בספטמבר 2001 לאמץ אסטרטגיה של מתקפה מקדימה כנגד שליטים מסוג זה אשר מאיימים על אינטרסים אמריקנים או קוראים עליהם תיגר. השני מהווה שלב נוסף ורווי דם בהתהוות סכסוך בין שני עמים להם תביעה על אותה פיסת האדמה במזרח התיכון.

ישנם כמובן גם מאפיינים היוצרים זיקה בין שני הסכסוכים. שניהם מתרחשים במזרח התיכון ובשניהם מדובר בתגובה ערבית ואסלאמית לפלישה כביכול של "זרים". למספר מדינות נוספות במרחב – איראן, סוריה, ירדן, תורכיה – זיקות גיאוגרפיות ו/או בריתות הקשורות בשתי מערכות הסכסוך. בשתי המלחמות מעורבת ארה"ב, או כיוזמת או כבת ברית ומשכינת שלום בכוח.

מאפיינים אלה הם אשר מייצרים אינטראקציה מרתקת בין שני הסכסוכים – לחיוב או לשלילה.

לחיוב, מספר זיקות פועלות לטובת האינטרס הישראלי בסכסוך עם הפלסטינים. פיגועי התאבדות המבוצעות כנגד כוחות אמריקנים בעיראק, ותגובת הנגד הקשה והבלתי-נמנעת המופנית אל האוכלוסייה האזרחית העיראקית, פועלים לריכוך תדמיתה של ישראל בעיני דעת הקהל הבינלאומי באשר הם מציגים את תגובתה הקשה של ישראל לפיגועי התאבדות בהקשר של נורמה בינלאומית. באופן דומה, הכיבוש האמריקני בעיראק והפגיעה הנלווית באזרחים יוצרים צידוק לפעילות ישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה, שבנסיבות אחרות הייתה זוכה לגינוי חריף. כאשר התקפה ישראלית בעזה שהורגת טרוריסט אחד וששה אזרחים פלסטינים חפים מפשע זוכה להתייחסות בעמוד 18 בניו יורק טיימס, סימן שהמלחמה בעיראק בהחלט מסיחה את הדעת מהעימות כאן אצלנו.

רבות מהשפעות הגומלין הללו לא יאריכו ימים. זיקה ממושכת יותר ברמה האסטרטגית מתבטאת כנראה בהתנהגותה של סוריה. הנשיא בשאר אל-אסד יצא מגדרו בשבועות האחרונים לעודד את וושינגטון לשדרג את סוריה ל"ציר הרשע", לצד צפון קוריאה ואיראן, היעדים האחרים שנותרו. הוא תמך במשטר סדאם חוסיין הלכה למעשה, ע"י אספקת נשק, הסתרת נשק עיראקי, מתן רשות לארגון הג'יהאד האסלאמי ולמתנדבים אחרים לחצות את הגבול לעיראק, ומתן מקלט לדמויות בולטות במשטרו של סדאם.

סביר שבמסגרת התגובה האמריקנית לפרובוקציות הללו יופעל לחץ על סוריה – שניתן היה בנסיבות אחרות לעכבו או להימנע ממנו – לסגור את ארגוני הטרור הקנאים הפלסטינים חמאס והג'יהאד האסלאמי והלבנוני חזבאללה, המקבלים מדמשק מקלט ותמיכה לוגיסטית. ישראל עשויה להפיק מכך תועלת במסגרת מאמציה להילחם בטרור הקיצוני הפלסטיני. אפשר שתגובה אמריקנית נמרצת אף יותר, שתוביל למשל לסילוקו של משטר הבעת' גם מסוריה, תסלול עם הזמן את הדרך לתהליך שלום מחודש בין ישראל לסוריה/לבנון, אשר תבודד את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותחליש את עמדת המיקוח של אש"ף, אלא אם כן זה האחרון יזדרז ויגיע להסדר עם ישראל.

נותרה הזיקה המובנת כמעט מאליה, ולפיה הנשיא בוש וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר קוראים עכשיו למאמץ עליון ליישם את מפת הדרכים. ההקשר לכך – המלחמה בעיראק, צרותיו הפוליטיות של בלייר מבית, הצורך שחשים בני הברית להפגין את כוונותיהם הטהורות בפני עולם ערבי ספקן – הינו שלילי מבחינתם של הישראלים והפלסטינים כאחד. מוטב היה לו השקיע בוש אנרגיות אמריקניות במפת הדרכים או בתהליך שלום חלופי כלשהו זמן רב לפני ה-11 בספטמבר ולפני עיראק – פשוט מכיוון שהבין שהדבר משרת את האינטרס האמריקני.

אדרבא, קשה שלא להתרשם שאופיו וקצבו של המהלך האמריקני סביב מפת הדרכים ייקבעו בחדשים הקרובים ע"י צירוף של שתי התפתחויות שהן חיצוניות לתהליך: גלגולי הכיבוש האמריקני בעיראק, וחישוביו של בוש ביחס לסיכויי בחירתו מחדש בנובמבר 2004. בינתיים אבו מאזן, אם וכאשר יאושר כראש ממשלה, יחוש צורך להתחמק מלהפגין חיבה יתרה כלפי הכובש האמריקני בעיראק, וזאת לרעת האינטרס הפלסטיני. וראש ממשלת ישראל שרון, באם ינסה בוש לחייב אותו למפת הדרכים על דרישותיה מישראל, יאשים קרוב לוודאי לחצים ערביים, ובלבד שלא יצטרך להתמודד עם הצורך האובייקטיבי לחדול מטירוף ההתנחלויות.

חבל. אבל עדיף תהליך שלום שנולד כתוצאה מכיבוש עיראק, מאשר כלום. - יצא לאור 16 אפריל 2003 © bitterlemons.org.

יוסי אלפר היה מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחבר הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום).

=============================

השקפה פלסטינית
תקופת מבחן
ראיון עם מודר קסיס

bitterlemons: מה תגובתך כערבי, כפלסטיני וכפרשן לאירועים בעיראק?

קסיס: התגובה מעורבת. החלק הראשון שלה עוסק ברמת המעורבות הזרה באזור. החלק השני עוסק בשינויים הברורים המתבצעים במה שמכונה "הסדר העולמי". החלק השלישי עוסק ביכולתו של משטר טוטליטארי לייצג את מדינתו. שלושת הדברים האלה הולכים בכיוונים שונים, וקשה לתת פרשנות כוללת.

bitterlemons: האם תוכל להרחיב?

קסיס: המלחמה בעיראק העלתה שאלה כבדת משקל, האם אנו מצויים כעת בתקופה ניאו-אימפריאליסטית אם לאו. הרעיון שמעצמה תפעל בכיוון כלשהו ללא החלטת האומות המאוחדות מעלה את השאלה עבור מדינות רבות: האם ימצאו את עצמן באותו מצב בעתיד הקרוב או הרחוק?

דבר זה יוביל בסופו של דבר לשינוי בסגנון היחסים הבינלאומיים והדיפלומטיה. תוצאותיה המיידיות של מלחמה זו יהיו שינוי לעבר שמרנות בגישות של מדינות קטנות רבות. הפתיחות לעולם אינה נראית יותר כמביאה תועלת, כפי שהיה בשנים האחרונות. אני סבור שמדינות רבות ישקלו מחדש האם להיפתח בפני ארגוני האו"מ והקהילה העולמית, בין אם בשטח הנשק או הכלכלה או בשטחים אחרים.

באשר למה שניתן לכנות "הסדר העולמי", קיים כיום גורם המתחזק והולך (אין זה גורם חדש – הוא היה קיים בשנות השישים ובמהלך מלחמת וייטנאם) של אינטרס ציבורי מסיבי חובק עולם בפוליטיקה העולמית. אני סבור שיש לקחת בחשבון תחייה זו ותפקידה בפוליטיקה העולמית. עד כה לא ראינו את השפעותיה על תהליך קבלת ההחלטות, למעט אולי בגרמניה, אולם אני סבור שהוא יתחיל להילקח בחשבון.

bitterlemons: גם בעולם הערבי?

קסיס: הדבר אף ישפיע על העולם הערבי, אם נזכור את המרכיב השלישי של הניתוח, היינו מצב בו המשטר העיראקי לא יכול היה לסמוך על העם העיראקי שיגן עליו. הדבר מעלה את השאלה עד כמה ממשלה יכולה להיכנס לסכסוך עם עמה שלה. בדרך כלל ממשלה יכולה לסמוך על רגשות לאומיים, אולם אם מדינה כמו עיראק בעלת מסורת לאומית חזקה אינה יכולה, אזי הדבר מעלה את השאלה עבור משטרים ערבים רבים: כיצד הם יכולים להתגונן מפני מעורבות חיצונית של מדינות אחרות?

אם נוסיף לכך את הגורם הפופוליסטי בפוליטיקה העולמית, לאט אבל בטוח נהייה עדים לכמה שינויים בעולם הערבי.

bitterlemons: אם כך אתה סבור שהיחסים בין הממשל לאזרח ישתפרו?

קסיס: יתכן והם ישתפרו בסופו של דבר, אולם הדבר יצריך מעט מיקח וממכר ועימות. כעת על כל אחד יהיה להעריך שוב עד כמה רחוק הוא יכול ללכת, ובמהלך "תקופת המבחן" הזו יכולים לקרות דברים.

:bitterlemons מה בדבר השפעת המלחמה על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי?

קסיס: אינני יכול להעלות על הדעת השפעות מרכזיות על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ועל המצב בפלסטין כתוצאה ישירה של המלחמה בעיראק. הפרשנות הרווחת המנסה להשוות בין המצב כעת ובין מלחמת המפרץ הראשונה היא חסרת כל בסיס, לדעתי. המצב שונה לחלוטין כעת, בפרט משום שהמצב בפלסטין ובקהילה הפלסטינית שונה.

אולם תהליך החנק של הפלסטינים בידי הישראלים מגיע לסיומו. הייתה שאלה האם ישראל תוכל להרחיב זאת עוד יותר בהקשר של המלחמה בעיראק, והיא נענתה בשלילה ברורה. כעת, נראה ששינויים פעוטים יקרו במצב כאן, אולם אין לראות בהם תוצאה של המלחמה בעיראק.

כבר קודם היה צורך דחוף לעשות משהו בעניין הסכסוך וה"משהו" הזה נדחה בשל המלחמה בעיראק. עתה משהסתיימה, או כאשר תסתיים, דחייה זו תיפסק.

bitterlemons: כיצד אתה מבין את הצהרותיו של ראש הממשלה הישראלי לעיתון הארץ לגבי ההתנחלויות?

קסיס: חשבתי שההצהרות המרכזיות נעשו על ידי העיתונאי ולא על ידי שרון. לא מצאתי ששרון אמר דבר חדש כלשהו. הוא חזר על הרעיון של ויתורים כואבים; הרעיון של הסכמה עם הממשל האמריקני הופיע קודם לכן, הרעיון של הסכמה לנאומו של בוש הופיע קודם לכן, הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית אף הוא היה קיים קודם לכן.

הדבר המרכזי שעורר עניין בראיון הייתה השאלה האם רגע האמת הגיע. תגובת שרון לא הייתה שלילית.

השוני המרכזי כעת יהיה כיצד הקהילה הבינלאומית – ובפרט הרביעייה – יפנו ליישום מפת הדרכים. האם יהיה חופש תמרון כדי לשמור על המפה כאילו ללא מפה, או האם יהיה סוג כלשהו של כפייה של יישום המפה? אינני סבור שהדבר תלוי ברצונו של שרון, אלא בסוג הלחץ שיופעל על ישראל.

bitterlemons: האם אתה סבור שלחילופי הדברים לאחרונה בין סוריה וארצות הברית תהיה השלכה על המסלול הפלסטיני-ישראלי?

קסיס: מוקדם מדי לשפוט. אינני בטוח מה עומד מאחורי המתח. יתכן שמדובר בטקטיקה בה משתמשים האמריקנים כדי להבטיח שסוריה לא תתמוך או תסייע לסוג כלשהו של התנגדות בעיראק אשר תקשה על חיי השלטון האמריקני. קיים ניתוח אחר השואל "מי הבא בתור לאחר עיראק?" אולם אינני סבור שזהו הזמן הנכון לקבוע קביעות מסוג זה. עדיין לא ראינו תמונה כוללת של הגישה האמריקנית כלפי העולם ככלל לאחר עיראק. יתכן ותהיה אופוריה לאחר הניצחון במלחמה, ואפשר גם שיהיו עיכובים כאשר יתחוור שאפילו בעיראק, לא קל לשלוט בדברים. - יצא לאור 14 אפריל 2003 © bitterlemons.org.

מודר קסיס הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת ביר זית וחוקר לשעבר במרכז הפלסטיני למדיניות ומחקר חברתי.

=============================

השקפה ישראלית
אני מברך - אני מקווה
מאת שלמה גזית

בתום שלושה שבועות של לחימה נותץ הפסל הענק של סדאם חוסיין שניצב בכיכר המרכזית של בגדאד. בצעד סמלי זה בא לקצו שלטון העריצות של הרודן העיראקי. זו שעה ראויה לברך על המוגמר ולהציב תקוות וציפיות לעתיד.

שישה טעמים לי לברך על הניצחון האמריקני בעיראק.

ראשית דבר, אני מברך על הניצחון כישראלי. חיסולם של סדאם חוסיין ומשטר העריצות שלו, יחד עם השמדת ארסנל הנשק-להשמדה-המונית שעיראק עסקה בפיתוחו וייצורו, הסירו מעל ישראל איום השמדה פיסי, מסוכן ביותר.

שנית, אני מברך על הניצחון הצבאי, ניצחון שהביא בשורה חדשה לעם העיראקי. אני שמח בשמחתם של המיליונים אשר טועמים לראשונה את טעם החרות.

שלישית, אני מברך על הניצחון הצבאי המהיר, המוחץ והחד-משמעי. ראינו הכרעה צבאית אשר הושגה תוך אבידות מזעריות לכוחות הקואליציה אשר לחמו בעיראק ותוך פגיעה מזערית באוכלוסייה העיראקית החפה מפשע.

רביעית, אני מברך על הניצחון אשר חשף את הצביעות של אותן מדינות באירופה אשר פעלו במרץ במטרה למנוע פעולה כנגד הרודן מבגדאד, כשהן מודרכות ע"י אינטרסים פרטיזאניים קטנוניים. חמישית, אני מברך את העם הפלסטיני ואת ההנהגה הפלסטינית אשר השכילו לעמוד מנגד, ולא לתמוך בגלוי ובמוצהר בסדאם חוסיין ובמדיניותו הקיצונית והמטורפת. הייתה זו מדיניות שקולה ונבונה אשר תאפשר לפלסטינים ליהנות מפירותיה.

ולבסוף, אני מברך את נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו. בוש, אשר ידע להתעשת וליטול אחריות משנוצרו הנסיבות הפוליטיות המיוחדות. הוא נענה לאתגר אשר העמידו בראש העולם החופשי ובראש המאבק כנגד הטרור הבינלאומי וכנגד מדינות, משטרים ומנהיגים ב"ציר הרשע" אשר תומכים ומסייעים לגורמי טרור אלה. עד כאן הברכה, ומכאן לארבע תקוות וציפיות, ב"יום שלאחרי" הניצחון הצבאי.

אני מקווה כי העם והמדינה העיראקיים יתאוששו, ישתקמו ויעמדו שוב ובמהרה על רגליהם, ללא סבל, כאב ונזקים כבדים. אני מקווה כי ארה"ב תדע להקים בעיראק מינהל אזרחי חכם ורגיש לצרכיו החומריים, התרבותיים והערכיים של העם שנכבש; ואני מקווה כי ההנהגה האמריקנית תשכיל להעביר את השליטה לידי ממשלה עיראקית נבחרת ושוחרת שלום.

ראוי לה להנהגה האמריקנית ללמוד מקרוב את לקחי הממשל הישראלי בשטחים הפלסטיניים, ושתדע לאמץ את הצעדים הנבונים והנכונים ולהימנע מן השגיאות הרבות והמיותרות של קברניטי ישראל. אני מקווה כי יהיה להצלחה האמריקנית בעיראק המשך. אם חפצים אנו להציל את עולמנו מתוהו ובוהו, אם חפצים אנו לחיות בעולם משוחרר מקיצוניות מטורפת, חייבת ארה"ב להמשיך במלאכה. כל עוד אין מנגנון בינלאומי יעיל, אפקטיבי ונטול אינטרסים פרטיזאניים וכוחניים, חייבת וושינגטון לשמש בתפקיד הפוסק והבורר.

אני מקווה כי המציאות האסטרטגית והגיאופוליטית כפי שהתגלתה במערכה הצבאית בעיראק מוכרת ומובנת גם לגורמים אחרים באזורנו, גורמים שתמכו ועודם תומכים ומעודדים ארגוני טרור דתי ולאומני שאין להתיר את המשך פעילותו.

ולבסוף, אני מקווה כי וושינגטון תדע לעמוד בהבטחתה לצדדים המעורבים בזירה המיידית שלנו, ותפעל מיד ובהחלטיות לחידוש התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני במטרה להביא את שני הצדדים להסכם מדיני הוגן ובר-קיימא. ישראל והפלסטינים בשלים לכך: לאחר שנתיים וחצי של עימות אלים, כואב ומתיש הגיעו שני הצדדים להכרה בחוסר התכלית ובחוסר הסיכוי לממש בכוח את שאיפותיהם הפוליטיות. המשך המאבק הכוחני ודחיית הפשרה וההסכם לא יקדמו דבר, הם רק יחריפו את הסבל והנזק החמור לשני הצדדים. הן אנו בישראל והן הפלסטינים יודעים כמעט לפרטיו את תוכנו של ההסכם הריאליסטי היחיד האפשרי, ומוכנים לקראתו. ואף על פי כן, דומה כי אנו והם משכילים להבין כי לא נוכל להגיע לפשרה המתבקשת ולא נוכל להגיע להסכם ללא מעורבות פעילה של צד שלישי ניטרלי, אשר סמכותו מוכרת ומקובלת על שני הצדדים. - יצא לאור 16 אפריל 2003 © bitterlemons.org.

אלוף (מיל') שלמה גזית היה מתאם פעולות הממשלה בשטחים הראשון (1974-1967) וראש אגף המודיעין בצה"ל (1979-1974).

=============================

לביטול מנוי ב-bitterlemons.org, יש לכתוב ל-
unsubscribehebrew@bitterlemons.org ולכתוב
unsubscribehebrew בשורת הנושא. ניתן לכתוב
לעורכים ע'סאן חטיב ויוסי אלפר ב-ghassan@bitterlemons.org
ו-yossi@bitterlemons.org, בהתאמה.

bitterlemons.org הינה איגרת אנטרנט המציגה דעות ישראליות
ופלסטיניות ביחס לסוגיות בעלי עניין משותף. כל גליון מנתח
סוגיה מוגדרת המעוררת מחלוקת. bitterlemons.org
מקיים סימטריה ארגונית ומוסדית מוחלטת בין מרכיביו
הישראלים והפלסטינים.
><><><><><><><><><><><><><><><><