הממשלה הישראלית החדשה והסכסוך
12 מרס 2003 גליון 10
================
www.bitterlemons.org
================
כדי להירשם למנוי בגירסת הדואל של bitterlemons.org,
שלח/י בקשה ל-subscribehebrew@bitterlemons.org.
המאמרים הבאים ניתנים לפרסום תוך אזכור הולם של
המחברים ו-bitterlemons.org.
ניתן לראות גליון זה, גליונות קודמים, מסמכים רלבנטיים
ומידע "מי אנחנו" באתר האינטרנט שלנו, www.bitterlemons.org.
בגליון זה
=============================
><
בין קווי היסוד לנאום הרצליה
-
מאת יוסי אלפר
זהו מרשם לקיפאון מתמשך,
או למצב אף גרוע יותר.
><
אין כל חדש עבורנו
-
מאת ע'סאן חטיב
ממשלה זו מתעתדת להיות
הימנית והקיצונית ביותר
בהיסטוריה של ישראל.
><
לא תתכן אסטרטגיה
לטווח הארוך
-
ראיון עם משה ארנס
הראייה לטווח ארוך של
שרון למדינה פלסטינית
אינה שווה הרבה.
><
מה ההיגיון בחזרה
לנקודת ההתחלה?
-
מאת מוחסן יוסף
למרות אופיו הימני של שרון,
הוא ממוקם כיום בצד השמאלי
הקיצוני בממשלתו.
=============================
השקפה ישראלית
בין קווי היסוד לנאום הרצליה
מאת יוסי אלפר
אריאל שרון הקים ממשלה חדשה המושתתת לכאורה על אי-הסכמה מהותית סביב הסוגיה העיקרית שעמה תתמודד: היווצרותה, בשלב כלשהו, של מדינה פלסטינית. או ששרון אינו רציני בעניין זה ואינו מתכוון לעולם לנצח על הקמתה של מדינה פלסטינית על פחות מ-50% מהשטח – או שהוא מתכוון לפרק את הממשלה הזו ולהחליפה בממשלה שמאלנית יותר, אם וכאשר תהיה מדינה פלסטינית לעובדה מוגמרת.
בהקשר זה, פיסקת המפתח בקווי היסוד של הממשלה החדשה היא זו הפותחת את הסעיף העוסק ב"ביטחון, שלום והתיישבות", ובה כתוב ש"הסיעות השותפות לקואליציה זו החליטו לפעול יחדיו. . . על אף שהן ממשיכות להחזיק, כל אחת מהן, בעמדותיהן העקרוניות . . . בתפישת ההתיישבות. . . ולגבי אופי הסדרי הקבע ותנאיהם." הסתייגות יוצאת דופן זו, בצירוף הסכמי הצד ומכתבי ההסתייגות בהם המפד"ל והאיחוד הלאומי מתרחקים אף מפסיפס המובלעות האומלל המוצג ע"י שרון כמדינה פלסטינית לעתיד, אינה יכולה אלא לרמוז לנו שראש הממשלה אינו מצפה מקואליציה זו להישגים כלשהם בתחום ההתקדמות המדינית עם הפלסטינים.
בהמשך הדברים מצביעים קווי היסוד על מסמך נוסף המבהיר את גישתו של שרון לעניין הפלסטיני. סעיף 2.6 של קווי היסוד מצהיר: "פעילותה של הממשלה בזירה המדינית, תודרך על ידי עקרונות שהוצגו על ידי ראש הממשלה לציבור לפני הבחירות (בין השאר, עקרונות נאום ראש הממשלה ב"כנס הרצליה " מיום 4.12.02). לפני משא ומתן מעשי על הסדר מדיני, היה ויכלול הקמת מדינה פלסטינית, יובא הנושא לדיון והכרעה בממשלה".
נאום הרצליה מסכם את גישתו של שרון למפת הדרכים ולנאום הנשיא בוש מ-24 ביוני 2002:
אפשר ששרון מאמין אחרת, ושהנהגה פלסטינית חדשה אכן תסכים לבסוף לנהל מו"מ לפי התנאים שלו - מהלך שיביא אותו להקים ממשלה חלופית. עובדה שכך סבר שרון בטעות כשביקש ב-1981 להקים את אגודות הכפר המשת"פיות וב-1982 להקים את ממשלת ג'ומייל בלבנון, ולכאן הוא חותר כנראה בהשתלטות מחדש הדרגתית על רצועת עזה.
זהו מרשם לקיפאון מתמשך, או למצב אף גרוע יותר, בחדשים הקרובים ובשנים הבאות. בינתיים שותפיו הנוחים של שרון מימין, להם העביר בשמחה את השליטה על משרדי השיכון והתחבורה, יבנו עוד התנחלויות ויסללו עוד כבישים עוקפים, ובכך ינציחו את השילוב הגיאוגרפי ודמוגראפי בין יהודים לבין ערבים (שיהיו בקרוב רוב) לאורך ולרוחב הארץ המובטחת.
כך, בהיסח הדעת, תצעד ממשלה זו עוד צעד לקראת טשטוש הזהות היהודית-דמוקרטית של מדינת ישראל. - יצא לאור 12 מרס 2003 © bitterlemons.org.
ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הרשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.
=============================
השקפה פלסטינית
אין כל חדש עבורנו
מאת ע'סאן חטיב
כינונה של ממשלה חדשה בישראל איננה בבחינת חדשות מרעישות. כמו גם תוצאות הבחירות, היא פחות או יותר משחזרת את הממשלה הקודמת בראשות הליכוד, למעט מפלגת העבודה הממוקמת משמאל למרכז. ככזו, ממשלה זו מתעתדת להיות הימנית והקיצונית ביותר בהיסטוריה של ישראל.
ממשלה זו מסוכנת מאד מנקודת מבט פלסטינית, וזאת בשל סיבות רבות. בראש ובראשונה, היא מורכבת מהליכוד וממפלגות אחרות הממוקמות ימינה מהליכוד, ונשלטת על ידי אישיותו של אריאל שרון אשר הפגין עוינות קיצונית לפשרות ההיסטוריות שנידונו במשא ומתן במדריד ובאוסלו, ואף לחוק הבינלאומי הרלוונטי שעד כה היווה את הבסיס לתהליך השלום. כמה משותפיו של שרון לקואליציה אף קיצוניים יותר ממנו בהקשר זה. בהשתקפות מבעד לפריזמה הפוליטית המסולפת של ימינו, הם גורמים לו להראות דווקא מתון.
הסיבה השנייה לכך שממשלה זו מסוכנת טמונה בכך שהיא מקבילה לממשל אמריקני שאף הוא ימני ובאופן מסוים פונדמנטליסטי, המאמץ עמדות כלפי הסכסוך הפלסטיני-ישראלי אשר באופן יחסי הן העמדות והגישות החד צדדיות ביותר שראינו מארצות הברית מאז תחילת הסכסוך. ארצות הברית היא המדינה היחידה התומכת בישראל, ועל כן צירופה של ממשלה ישראלית זו יד ביד עם ממשל אמריקני ספציפי זה, מהווה שילוב נפיץ – כזה המעודד את הגישות העוינות והאגרסיביות של הממשלה הישראלית, ובסופו של דבר מסוכן ביותר לפלסטינים ולסיכויים לשלום.
אין זה צרוף מקרים שממשלה ישראלית זו עולה לשלטון בעת שמתחזקות גם הקבוצות הפלסטיניות הקיצוניות. קבוצות אלה מתנגדות באופן פעיל לתהליך השלום, ופעולותיהן (בפרט התקפות נגד אזרחים ישראלים בתוך ישראל שזכו לגינוי של הרשות הפלסטינית) מספקות לממשלה ישראלית ימנית-קיצונית זו את ההצדקה, התחמושת והחיזוק למדיניותה האלימה. (וכמובן, ההפך אף הוא נכון: התוקפנות הישראלית נגד אזרחים פלסטינים מחזקת את האופוזיציה הפלסטינית.) במילים אחרות, קיצוניות היא שם המשחק, כאשר פעולותיהם של קבוצות האופוזיציה הפלסטיניות זוכות לתנופה תחת ההתקפות האינטנסיביות של ממשלה ישראלית זו.
כל זה מתרחש בעת שהאזור עומד בפני מלחמה בעיראק, דבר המעצים את הסכנה האורבת לפתחנו. בעוד שפלסטינים מעטים מאד מביעים דאגה מהתוצאות הישירות של מלחמה בעיראק, כולנו מודאגים מאד מכך שמלחמה זו תנוצל כדי להגדיל את הקף מעשי הזוועה המבוצעים נגד העם הפלסטיני והנהגתו.
הנה כי כן, ממשלה ישראלית זו אינה בבחינת הפתעה, אולם היא נושאת עמה סימני אזהרה משמעותיים לעם הפלסטיני. לא זו בלבד שלפנינו סכנות חמורות, אלא שאנו כמעט בטוחים שממשלה זו לא תותיר כל הזדמנות לחידוש תהליך השלום. האידיאולוגיה הדומיננטית שלה אינה תואמת כלל וכלל את דרישות החוק הבינלאומי לגבי השלום, ובפרט ביחס ללב ליבה של הפשרה: שטחים תמורת שלום. לא זו בלבד שממשלה זו משתמטת מעשייה ברוח זו, אלא שהיא שקועה באופן מלא ויומיומי בתהליך של חיזוק הכיבוש הצבאי על אדמה פלסטינית. - יצא לאור 12 במרץ 2003 © bitterlemons.org.
ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הרשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.
=============================
השקפה ישראלית
לא תתכן אסטרטגיה לטווח הרחוק
ראיון עם משה ארנס
bitterlemons: שעה שהחדירה הצבאית הישראלית לרצועת עזה הולכת וגוברת ואבו מאזן עומד להיבחר כראש ממשלת הרשות הפלסטינית, האם אנו עדים למעשה לניצחון האסטרטגיה של ראש הממשלה אריאל שרון, של הכרעה צבאית ואילוץ הפלסטינים להחליף את השלטון?
ארנס: בתנאיי אי הוודאות המאפיינים את המזרח התיכון, אין לדעת מה יהיה בטווח הארוך, ואפשר לעסוק רק בטקטיקה. על כן לשרון אין למעשה אסטרטגיה. אבל אפשר לייחס לשרון את ההצלחה בהכרה שצריך רפורמה בהנהגה הפלסטינית. ברור ש[המנהיג הפלסטיני יאסר] ערפאת לא העלה על דעתו שצריך למנות ראש ממשלה, וכי הוא נכנע ללחצים. גם החדירות שלנו לעזה הן טקטיקה – לשים קץ לירי רקטות הקסאם – ולא אסטרטגיה.
bitterlemons: אתה דוגל בפתרון צבאי טהור לטרור. שרון משלב מרכיב מדיני. האם אתה חולק על דרכו?
ארנס: לא קיימת אפשרות למו"מ מהותי לפני דיכוי הטרור. שרון איחר בהפעלת הפתרון הצבאי – הוא היה צריך להתחיל אחרי הפיגוע בדולפינריום [קיץ 2001]. בהתחלה היו צעדים מהוססים והוא גרס ש"איפוק הוא כוח", אך באופן כללי הוא פועל נכון עכשיו. היה כאן עניין של עקומת לימוד מול סוג חדש של טרור.
bitterlemons: קיימים חילוקי דעות בין הליכוד (ובתוך הליכוד) ובין המפד"ל והאיחוד הלאומי בעניין הקו המדיני של שרון והמטרה של הקמת מדינה פלסטינית. בנסיבות הללו, האם הממשלה החדשה יכולה להצליח בדרכה?
ארנס: הממשלה לדעתי מאד יציבה. החוק אשר מגביל את האפשרות להעלות הצעות אי אמון מוסיף ליציבות, ויש כל הסיכויים שהממשלה הזו תמשול עד סוף הקדנציה. אשר לחילוקי הדעות, הדבר החשוב הוא ההכרעה של הציבור בעד הליכוד, שהיא ללא תקדים בבחירות ישראליות. לכן, פוליטית, שרון בעמדה מאד חזקה לעומת מצבים בעבר כשמפלגתו של ראש הממשלה הייתה במעוט בתוך הממשלה.
ברור שאין אחידות דעים בתוך הממשלה בסוגיה הפלסטינית. אבל הראייה לטווח רחוק של שרון למדינה פלסטינית בסוף התהליך אינה שווה הרבה ואיני רואה בדיבורים אלה טעם רב. האתגר האמיתי הוא הטרור ובעניין זה הממשלה מאוחדת.
bitterlemons: לפי מפת הדרכים ונאום הנשיא בוש מ-24 ביוני 2002, תקום מדינה פלסטינית עד סוף 2003.
ארנס: אם בוש מקווה שב-2003 יהיה קץ לטרור אני איתו, אבל אינני בטוח. בעתיד הנראה לעין לא נגיע לצומת של החלטה מדינית כיוון שבמזרח התיכון התהליכים מאד איטיים, עד לכאב.
bitterlemons: האם לדעתך החזון של שרון, לפיו בשלב השני של מפת הדרכים תוקם מדינה פלסטינית ללא גבולות סופיים על כ-50% מן השטח ולטווח של כ-15 שנה, הוא חזון בר קיימא?
ארנס: קשה להתייחס לכך, אנחנו רחוקים מאד מפתרון כזה של סיום הסכסוך.
bitterlemons: מפלגת שינוי איננה דוגלת בפתרון המדיני של הימין הישראלי. האם היא החוליה החלשה בממשלה זו? האם היא תשיג מספיק הישגים "חילוניים" בממשלה שבה לא מעטים המתנגדים לקו שלה?
ארנס: שינוי היא מפלגה של דגל אחד והם יתמידו בעניין הזה. איני רואה אותם פורשים בגלל עניין אקדמי-היפותטי. עצתי לשינוי היא: אין לכם אפשרות טובה יותר לממש את הדגל שלכם מחוץ לממשלה זו. - יצא לאור 12 מרס 2003 © bitterlemons.org.
משה ארנס היה שר הביטחון ושר החוץ בממשלות ליכוד, חבר כנסת מטעם הליכוד, ושגריר ישראל בארצות הברית.
=============================
השקפה פלסטינית
מה ההיגיון בחזרה לנקודת ההתחלה?
מאת מוחסן יוסף
לאחר משא ומתן שנמשך לאורך שנות התשעים, סברנו שהישראלים והפלסטינים קרובים מאד לחתימת הסכם היסטורי לסיום הסכסוך ביניהם ולפתיחת צוהר להסכמים נוספים עם מדינות ערב אחרות. באותה עת, רוב הפלסטינים והישראלים האמינו שהמשא ומתן השיג 95 אחוזים בקירוב ממה שהיה אמור להשיג, ושלא נותר אלא להסכים על מספר סוגיות נבחרות – הגם שהן חשובות לכל צד.
אריאל שרון, שהוביל את מפלגת הליכוד באופוזיציה בעת המשא ומתן בקמפ דיוויד, עשה כל שלאל ידו לפגוע בשיחות אלה ולמנוע הסכם שיביא קץ לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הוא זכה להצלחה מסחררת ויותר מכך. אינתיפאדת אל-אקצא פרצה ושמה קץ למשא ומתן לשלום. אז, בממשלתו הראשונה של שרון, הוא ניצל את מפלגת העבודה במגמה למחוק את כל הישגי השלום עם הפלסטינים. הגדה המערבית נכבשה כולה מחדש, הריבונות הפלסטינית החלשה ממילא כמעט ובוטלה, והרשות הפלסטינית נהרסה למעשה.
למרות אופיו הימני קיצוני של שרון, הוא ממוקם כיום בצד השמאלי הקיצוני בממשלתו השנייה שהורכבה לא מכבר. אין זה משום שהוא שינה את דעותיו, אלא משום שחברי הממשלה החדשה הם ימניים וקיצוניים כמוהו, או אפילו יותר ממנו. על מנת להבין את עמדתה של ממשלה זו בעניין השלום, עלינו לפנות לשני מסמכים חשובים ביותר: קווי היסוד של הקואליציה, ונאומו של שרון מ-4 בדצמבר בכנס הרצליה. ניתן לסכם את קווי היסוד של הממשלה כדלקמן:
תמציתם של שלבים אלה היא: ראשית, על הפלסטינים לשים קץ לאינתיפאדה ולכל פעולות האלימות. על הרשות הפלסטינית לאסוף את כל כלי הנשק מהארגונים הפלסטינים ולשים קץ להסתה לאלימות, בין היתר בתכנית הלימודים הפלסטינית. בשלב השני, יש לקיים רפורמות יסודיות ברשות הפלסטינית, בפרט בכל הקשור לסמכויות ולמטלות של מוסדות שלטון שונים, וכן בתחומים של כספים וביטחון. יש לקיים שיתוף פעולה ביטחוני חזק בין הרשות וישראל. בשלב השלישי, יש לקיים בחירות בקרב הפלסטינים. רק לאחר מכן תקום מדינה פלסטינית, ורק בשטחים A ו-B (שטחים תחת שליטה פלסטינית לפי הסכמי הביניים החתומים). המעברים הבינלאומיים כולם והמרחב האווירי יישארו תחת שליטה ישראלית, בהנחה שהממשלה הישראלית תסכים לתכנית המדינה הזו. בשלב שלאחר מכן, שאיננו מוגדר בזמן, ינוהל משא ומתן כדי לשים קץ למשבר הפלסטיני-ישראלי אחת ולתמיד.
עבור הפלסטינים, הצעותיו של שרון וממשלתו אינן רציניות כלל וכלל, והן נועדו אך ורק כדי ליצור את הרושם של תמיכה בשלום ולכפות על הפלסטינים דחיית רעיונות אלה כדי שייראו כמי שפגעו בשלום. יותר מכל, העדר הרצינות מתבטא ברעיונות כה מלאים בסתירות, בקביעות ובדרישות מעורפלות מכדי שניתן להסכים עליהן, או לפעול לפיהן.
כיצד תוכל לקום מדינה פלסטינית כל עוד נמשכת פעילות ההתנחלות? האם זה הגיוני לכפות מערכת של ממשל ומנהל על הפלסטינים, כאשר דומה שהיעד הוא לממש את מטרותיה של ישראל לפני האינטרסים החיוניים של הפלסטינים? כיצד יכולים הפלסטינים למלא את הדרישות הישראליות כשהממשלה הישראלית היא זו השופטת את עמידתם של הפלסטינים בתנאים, בידיעה שממשלה זו אינה רוצה להתקדם לשלב הבא?
קווי היסוד של הממשלה קובעים הסכם על מדינה פלסטינית, באותה עת שמפלגות הימין מודיעות בקול רם בתקשורת שלא יסכימו למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן. בדוגמא אחת בלבד, מפלגת האיחוד הלאומי בראשות אביגדור ליברמן הצהירה שוב ושוב שהיא "מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, יהיו גבולותיה אשר יהיו".
מוזרה אף יותר היא העובדה שמנהיגיה של ממשלה זו התנגדו להסכמי אוסלו, עשו כל שביכולתם לרוקנם מתוכן, והצליחו במידה רבה. כעת הם מציעים שלום בין שני הצדדים שיש בו מאפיינים רבים של הסכמי אוסלו. האם כוונתם פשוט לשנות את כותרתם של ההסכמים, שהרי השם הישן מקושר למפלגת העבודה ולנשיא יאסר ערפאת? או שמא המטרה היא להתחיל מחדש ולתמרן, תוך הצבת עובדות חדשות בשטח שימנעו הקמת מדינה פלסטינית?
לאחר מלחמת העולם השניה, המלחמה הרחבה ביותר בהיסטוריה של האנושות, נחתמו מאות הסדרים והסכמי שלום תוך תקופה קצרה של שנתיים. בניגוד לכך, ישראל כופה על הפלסטינים משא ומתן שכיום נמשך כבר יותר מעשור ועדיין לא פתר את בעייתה של חלקת אדמה שהיא בגודל אחד למיליון מהשטח הכולל של האדמה עליה התרחשה מלחמת העולם השניה. אדרבא, שרון וממשלתו החזירו את הבעיה לנקודת ההתחלה והתעלמו מהשיחות שהתנהלו בעשור האחרון. כאן יש להעלות את השאלה: לכמה זמן נוסף זקוקים שני הצדדים לנהל משא ומתן לפני שהסכסוך יבוא סופסוף לקצו?
אני מאמין שהליקוי הבסיסי בהסכמי אוסלו היה העיקרון של פתרון סכסוך המבוסס על שלבים. גורם ההמתנה והחשש שנוצר בעקבות שיחות איטיות מאד, הגבירו את הדאגה הן בקרב הפלסטינים והן בקרב הישראלים. הזירה נפתחה לאלה המתנגדים לכל הסדר שהוא, ובשל כך הועמדו הן החברה הישראלית והן החברה הפלסטינית בעמדה של ציפייה, מתח ודאגה, כאשר בעיניהן כל מעשה של אלימות מעמעם את האור הקלוש לשינוי מתקרב.
המוזר הוא שפוליטיקאים ישראלים ואמריקנים לא למדו כנראה את לקח אוסלו, ודומה שהם עומדים לחזור על אותן טעויות. לדעתי, הפתרון לסכסוך הפלסטיני-ישראלי יגרום בסופו של דבר לכאב חד לשני העמים, כמו שצירי לידה או כאב שיניים גורמים כאב חזק וחד לפני שהגוף חוזר לפעול באופן טבעי. יש לטפל בסכסוך זה במכה אחת, היות שפתרון המבוסס על שלבים משמעו סבל מתמשך לחודשים ושנים.
רוב חברי הממשלה הישראלית הנוכחית אינם רוצים להתחיל במשא ומתן לשלום לפני שילמדו את הפלסטינים לקח שלא ישכחו, כך שלא יחזרו שוב לדרך של מהפיכה ואינתיפאדה. אולם על המנהיגים הישראלים לזכור שישראל מחצה את הפלסטינים פעמים רבות בעבר ואף על פי כן הם תמיד חוזרים במהירות למהפכה. אין משמעות הדבר שהפלסטינים טיפשים או קשי הבנה, אלא שמן הסתם חוסר הצדק הרב שנעשה להם ב-1948 עולה עשרות מונים על ייסורי המהפכה.
אני מאמין שכל כמה שנים, העם הפלסטיני ישוב למהפכה ולאינתיפאדה, כפי שעשה תמיד בעבר, וזאת כל עוד מטרתו אינה מטופלת באופן צודק ואנושי. מה תשיג ממשלת שרון החדשה אם העם הפלסטיני – אשר כיום מהווה מחצית מאוכלוסיית פלסטין המנדטורית – לא ישקוט? האם הוא ייעלם מעל פני האדמה, או שיכפה על ממשלות ישראליות בעתיד להסכים למדינה דמוקרטית דו לאומית? האין זה הפתרון למענו פעלו הפלסטינים במשך עשרות שנים, פתרון אותו ישראל דוחה מכל וכל עד היום הזה? - יצא לאור 12 מרץ 2003 ©bitterlemons.org .
מוחסן יוסף הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ביר זית.
=============================
לביטול מנוי ב-bitterlemons.org, יש לכתוב ל-
unsubscribehebrew@bitterlemons.org ולכתוב
unsubscribehebrew בשורת הנושא. ניתן לכתוב
לעורכים ע'סאן חטיב ויוסי אלפר ב-ghassan@bitterlemons.org
ו-yossi@bitterlemons.org, בהתאמה.
bitterlemons.org הינה איגרת אנטרנט המציגה דעות ישראליות
ופלסטיניות ביחס לסוגיות בעלי עניין משותף. כל גליון מנתח
סוגיה מוגדרת המעוררת מחלוקת. bitterlemons.org
מקיים סימטריה ארגונית ומוסדית מוחלטת בין מרכיביו
הישראלים והפלסטינים.
><><><><><><><><><><><><><><><><