ישראל ופלסטין אחרי הבחירות ואחרי עיראק
25 דצמבר 2002, גליון 46
================
www.bitterlemons.org
================
כדי להירשם למנוי בגירסת הדואל של bitterlemons.org,
שלח/י בקשה ל-subscribehebrew@bitterlemons.org.
המאמרים הבאים ניתנים לפרסום תוך אזכור הולם של
המחברים ו-bitterlemons.org.
ניתן לראות גליון זה, גליונות קודמים, מסמכים רלבנטיים
ומידע "מי אנחנו" באתר האינטרנט שלנו, www.bitterlemons.org.
בגליון זה
=============================
><
השינוי היחיד הוא בעתיד
הרחוק
-
מאת ע'סאן חטיב
עבור הפלסטינים הבעיה עם
חיזוי העתיד היא שהעתיד תלוי
במידה רבה בגורמים חיצוניים.
><
שאלות מטרידות
-
מאת יוסי אלפר
לא מעט הוגים פוליטיים ערבים
מתקדמים (והרבה ישראלים)
מקבלים לכאורה בברכה את
בואו של ה"מושיע" האמריקני.
><
זו תקוותנו
-
ראיון עם נביל שעת'
המלחמה נגד עיראק הפכה להיות
המכשול העיקרי בפני ההתקדמות
לשלום. אנו מאד מקווים שאחרי
המלחמה תשתנה האווירה.
><
זה באמת יביא למזרח
תיכון חדש
-
ראיון עם שמעון פרס
העולם הערבי בשל למהפכה
פנימית כמו ברית המועצות
=============================
השקפה פלסטינית
השינוי היחיד הוא בעתיד הרחוק
מאת ע'סאן חטיב
מהלך הסכסוך במזרח התיכון אינו ניתן על פי רוב לחיזוי, אולם לאלה המעיזים לנבא, קיים עיקרון מנחה אחד שהועבר מבכיר לזוטר בקרב דיפלומטים ועיתונאים. תובנה מקובלת זו גורסת שהדרך הטובה ביותר לחזות באופן מדויק מה עתיד להתרחש היא להישאר פסימי.
עבור הפלסטינים, הבעיה עם חיזוי העתיד היא שהעתיד תלוי במידה רבה בגורמים חיצוניים. כתוצאה מכך, אנו מצויים כעת במעין עמדת המתנה: ממתינים למלחמה אפשרית בעיראק, על כל השלכותיה הצפויות באזור, וממתינים לתוצאות הבחירות בישראל, אשר יקבעו אם העם בישראל בחר להאריך את העימותים והאלימות הקיימים באמצעות בחירת אותם אנשים הנמצאים כעת בשלטון בישראל, או שמא בחר העם בישראל להביא לשלטון מנהיגים מהסוג שמסוגל לחזור ולהשתתף בתהליך שלום.
אדרבא, בהיותם הצד החלש הדבר היחיד שהפלסטינים מסוגלים לתרום לקביעת העתיד הוא להגיב בדרך של שלום אם תהיה מחוות שלום מצד ישראל. (ולהיפך, הם ימשיכו להגיב בצורה אלימה אם תימשך אלימות הכיבוש הישראלי).
התפקיד שממלאים גורמים חיצוניים אינו מעודד במידה רבה. כשבאים לבחון את ה"משחק היחיד בעיר", דהיינו מפת הדרכים שהוצגה בשבוע שעבר בוושינגטון על ידי ממשלת ארצות הברית בפני הרביעייה, אנו מתרשמים שאין זו תוכנית רצינית. הניסוח הנוכחי שלה אינו בר ביצוע כיוון שהוא מאמץ את תפיסת המצב הישראלית, בפרט בכך שהוא מציב דרישה לביצוע שני תנאים מוקדמים לסיום הכיבוש הישראלי: "רפורמות מוצלחות ובעלות משמעות" וסיום "מוצלח ומלא" של האלימות הפלסטינית. דבר זה מעלה פעם נוספת את הבעיה המעשית המתבטאת בבלבול בין סיבה למסובב; כיצד ניתן לצפות מהפלסטינים להמשיך ב"רפורמות בעלות משמעות" כאשר הכיבוש הישראלי האלים נמשך ומתגבר?
הרביעייה יכולה הייתה לגשת לסכסוך באופן מאוזן יותר על ידי קריאה לנקיטת צעדים הדדיים משני הצדדים שיבטיחו סיום בעת ובעונה אחת של האלימות ושל הסיבות הגורמות לאלימות. ראשית, הדיאלוג הפנימי בקרב הפלסטינים המתנהל כעת בחסות ממשלת מצרים צפוי להביא להסכמה פלסטינית כוללת לגבי הצעת הפסקת אש הדדית ודו-צדדית, אבל מתי מעט מצפים מישראל "להסכים" להשתתף. מכאן שהתרחישים הצפויים לאחר המלחמה בעיראק והתוצאות הצפויות של הבחירות בישראל מן הסתם לא יהיו שונים במאומה מאלה שלפנינו היום.
ברם, קיימת תקווה לטווח הארוך יותר. בעוד שאפשר שהבחירות בישראל לא יביאו להקמת ממשלה אחרת, הרי שיש בהן הכוח ליצור אופוזיציה פוליטית שתציע לציבור הישראלי אלטרנטיבה, שלא כמו הפוליטיקה הישראלית שלכאורה הייתה בעלת דעה אחידה במהלך ממשלת הקואליציה הקודמת. שנית, למעורבות ברביעייה של מדינות וגופים אחרים לצד ארצות הברית צריכה להיות השפעה חיובית לטווח הארוך על מתן החסות לתהליך השלום. ניתן היה להבחין בסימנים המוקדמים לשינוי זה בשיחות המועילות (שמן הראוי שיימשכו), ובחילוקי הדעות שהוצגו, בין ארצות הברית ואירופה, האו"מ ורוסיה בתהליך הניסוח של מפת הדרכים.
- יצא לאור 25 דצמבר 2002 ©bitterlemons.org .
ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הרשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.
=============================
השקפה ישראלית
שאלות מטרידות
מאת יוסי אלפר
היעד המיידי והמבורך של מערכה צבאית אמריקנית נגד עיראק הוא חיסול משטרו של סדאם חוסיין, השליט הפסיכופטי ביותר בעולם, והנחתת מכה נגד הטרור ונגד תפוצת הנשק הבלתי קונבנציונאלי. ככזה מדובר במהלך מבוקש מנקודת ראותה של ישראל, יהיו אשר יהיו ההשלכות.
אבל השלכות אכן יהיו, וחלקן ישפיעו באופן בוטה – לטוב או לרע - על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אדרבא, אחדים לפחות מהמתכננים הניאו-שמרניים בפנטגון ובמועצה לביטחון לאומי מתכוונים במפורש שהמלחמה בעיראק תקרין השלכות מרחיקות לכת על המרחב. הם מאמינים שסילוקו בכוח של משטר סדאם, הנהגת "דמוקרטיזציה" בעיראק והשתלת נוכחות של כוח כובש אמריקני – צבאי, מדיני, של גורם שליח או בעל אופי אחר – בלב לבו של אחד המוקדים המדיניים והתרבותיים במזרח התיכון הערבי, יפעילו השפעה ממתנת ודמוקרטית במרחב כולו, ועל ידי כך יתרמו לשלום הישראלי-פלסטיני.
לעתים, כשאני מאזין לתיאורי כוונותיהם של מתכננים אלה, אני נזכר בתמונות הפתיח מסרטו הקלאסי של סטנלי קובריק, "2001: אודיסיאה בחלל", בהן קופים גדולים השורצים בארץ מדברית נתקלים במונולית שחורה שהושתלה מהחלל ע"י ציביליזציה עליונה. המגע עם המונולית הופך את הקופים למעין קופי אנוש; הם מתחילים להפוך עצמות לכלים; וכך נולדת הציביליזציה עלי אדמות.
באופן מקביל (וללא כל כוונה מצד כותב שורות אלה להשוות בין בני אדם לבין קופים) חושבים כנראה המתכננים האמריקנים – המפגינים סלידה לא מבוטלת מהעולם המוסלמי והערבי – שסילוקו בכוח של משטר הרוע של סדאם והשתלת נוכחות צבאית אמריקנית במזרח התיכון הפרוע יקרינו השפעה מתרבתת ומשחררת. והם אינם לבד; לא מעט הוגים פוליטיים ערביים מתקדמים (והרבה ישראלים) מקבלים לכאורה בברכה את בואו של ה"מושיע" האמריקני לאזור.
די ברור כיצד תכבוש ארה"ב את עיראק, והדבר נראה בהחלט בר ביצוע. פחות ברור כיצד תמנע את התפוררותה של עיראק לאחר המלחמה וכיצד תבצע "דמוקרטיזציה". נראה שאפילו מתכנני הפנטגון טרם המציאו תכנית משכנעת. אדרבא, הגלגולים החזויים במרחב אינם משקפים תכנית כלל וכלל, אלא הנחה בלבד, ולפיה אירועי עיראק פשוט יטילו אימה כזו על המשטרים השכנים האלימים, המושחתים, הטרוריסטים והבלתי דמוקרטים, ובכללם הרשות הפלסטינית – שיבצעו לבדם את הרפורמות הדרושות, ולחילופין שהאירועים יעודדו גורמים דמוקרטיים בעלי עוצמה במדינות אלה לקחת את השלטון לידיהם.
ושוב, התפתחויות מעין אלו יתקבלו בברכה בישראל. אלא שאלף ואחד עניינים בוודאי יסתבכו בתרחישים אלה. כאן נזכיר רק שניים.
ראשית, אם לא יקרה הבלתי צפוי, הבחירות בישראל ישאירו בשלטון את אריאל שרון. אדרבא, עד מועד הבחירות ב-28 בינואר תהיה ההיערכות למלחמה עד כדי כך מורגשת שהתגובה האינסטינקטיבית של ציבור הבוחרים בארץ תהיה מעין רתיעה מכל מחשבה על חילופי משמר: עדיף להשאיר בשלטון את הגנרל הקשוח שידו האיתנה על הגה הספינה הלאומית ובידו השנייה הוא מחזיק שפופרת טלפון ומשוחח עם ידידו הנשיא בוש. גם מעמדו של המנהיג האמריקני יחוזק ע"י המלחמה.
אבל גם המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת ימשיך קרוב לוודאי לתפקד. קשה להעלות על הדעת שחבריו הפלסטינים, או מנהיגי ערב המתונים, יסלקוהו בכוח מרמאללה ויובילו אותו לגלות. אך אפילו יקרה הדבר, מחליפיו עלולים בהחלט להיות קיצוניים ממנו, או שמא במקומו יבוא פשוט תוהו ובוהו.
אף לא אחד משלושת מנהיגים אלה הציג עד כה אסטרטגית שלום מציאותית לסיום העימות הישראלי-פלסטיני. המלחמה בעיראק לא תשנה את השקפת עולמם ולא תחליף את קהל תומכיהם. להיפך, היא עלולה לחזק את הגורמים הקיצוניים בקרב תומכיהם.
שנית, אם יתאמתו חששותיהם של רבים ועיראק תגיב כנגד המתקפה האמריקנית בהתקפה על ישראל באמצעות נשק בלתי קונבנציונאלי, ואם התקפה זו תגרום כאן לאבדות בשיעור משמעותי, אזי שרון (או, אם תרצו, כל ראש ממשלה ישראלי שעולה על הדעת) עלול להגיב בדרך הנראית צודקת וחיונית מנקודות הראות האסטרטגית-ישראלית וההיסטורית-יהודית, אבל בפעולה שתרעיל לטווח ארוך מאד את יחסי ישראל-ערב. תרחיש מעין זה אינו סביר, אבל הוא בהחלט אפשרי. כדאי שנתפלל שיכולת ההגנה המשופרת שלנו נגד טילים, בצירוף המאמצים האמריקנים הצפויים, יחסכו לנו את הצרה הזו.
וכאן אנו סוגרים את המעגל וחוזרים לתרחיש ה"אודיסיאה בחלל". כזכור לאוהדי קובריק הנשבעים, השיעור הראשון ב"ציביליזציה" שלומדים קופי-האנוש הנאורים הוא . . . איך להפעיל את כליהם כדי להרוג זה את זה. - יצא לאור 25 דצמבר 2002 © bitterlemons.org.
יוסי אלפר הוא מחבר הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום). הוא היה בעבר מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב.
=============================
השקפה פלסטינית
זו תקוותנו
ראיון עם נביל שעת'
:bitterlemons כאשר ההנהגה הפלסטינית צופה אל מעבר לבחירות בישראל והמלחמה בעיראק, מה היא רואה?
שעת': היינו רוצים לראות דרך לשלום. דומה שהמכשול העיקרי העומד כעת בפני הפסקת העימותים וסיום הכיבוש הוא הציפייה למלחמה בעיראק והבחירות בישראל ב-28 בינואר. בשל שתי סיבות אלה, האמריקנים נסוגו מהעמדה של מימוש מפת הדרכים, ובשל שתי סיבות אלה, דומה שקיים סיכוי קטן שתהיה התקדמות ניכרת לשלום.
לאחר מכן אנו מאד מקווים שיחול שינוי ושהדינמיקה בישראל תהיה כזו שתפעל לשלום וכמוה הדינאמיקה בחברה הפלסטינית, ושהקהילה הבינלאומית תפעיל לחץ נוסף כדי להניע את תהליך השלום. לפחות זו תקוותנו.
:bitterlemons כאשר חברי הרשות הפלסטינית נפגשים ומקדישים מחשבה אסטרטגית לדרך הטובה ביותר להשיג מטרות אלו, מה הם נושאי המפתח עליהם אתם עובדים?
שעת': אנו עובדים על דברים שעליהם יש לנו שליטה כעת. אנו עובדים על החוקה; עובדים על הרפורמות הפלסטיניות; אנו מנהלים דיאלוג עם חמאס כדי להפסיק את כל מעשי האלימות בין [הקבוצות הפלסטיניות] וכדי להפסיק את כל סוגי האלימות נגד אזרחים; אנו בתהליך של שכנוע שאר העולם הערבי והקהילייה הבינלאומית לשמור על התקווה ולקדם את מפת הדרכים שבחסות אמריקנית.
אנו אף עוסקים בסוג אחד לפחות של דיאלוג עם לפחות כמה ישראלים. דבר זה מסוכן משום שככל שאנו עוסקים בדיאלוג זה, עלולה להיות לו השפעה שלילית בקרב כאלה בישראל שישתמשו בו נגד תומכי שלום אלה. לכן, למרות שהיינו רוצים בבירור לראות ניצחון בבחירות של הקואליציה התומכת בשלום ובסיום הכיבוש, מוטלת עלינו מגבלה עד כמה אנו יכולים לקדם זאת מבלי להביך את בני השיח הישראלים.
bitterlemons: האם תוכל לומר מי הם בני שיח אלה?
שעת': ובכן, מטבע הדברים הם במחנה התומך בשלום במפלגת העבודה ובמרצ.
bitterlemons: מהי לדעתך הדאגה הגדולה ביותר של הרשות הפלסטינית בחודשים הבאים?
שעת': אנו מאד מודאגים מהימין הקיצוני בישראל, שהוא כעת חזק למדי בתוך הממשלה הנוכחית בישראל, [ואפשר] שינסה להשתמש במלחמה בעיראק כתירוץ להסלמה נגד העם הפלסטיני, דוגמת כיבוש מלא של עזה וניסיון לגרש פלסטינים מירושלים או מפלסטין כולה. אנו חוששים שממשלת ישראל והימין הקיצוני בישראל ינסו לדחוק הצידה את המגבלות המזעריות שבאמנת ז'נבה באמצעות הטענה שהפלסטינים אינם אלא חלק מאל-קאעדה, שהם עושים מה שאוסאמה בן לאדן עשה בניו יורק, יציירו אותנו כטאליבאן ובכך יוותרו על מחויבות [ישראלית] ככובש בהתאם לאמנת ז'נבה.
:bitterlemons עד כמה אנו קרובים לדעתך למימוש תרחיש זה?
שעת': איננו רחוקים כל כך. בממשלה הנוכחית יש אנשים רבים התומכים באידיאולוגיה זו ושאינם מסתירים את האורינטציה שלהם. בקרב סוכנויות הביטחון של ישראל והצבא, קיימים אלה המנסים לתרגם מבצעית את האידיאולוגיות למעשים.
ברם, קיבלתי ערבויות בכל מקום בו ביקרתי שהדבר לא יעבור בשתיקה. בעיקר ממר פאוול עצמו, בצורה ברורה ומודגשת, וכן מיושקה פישר, ג'ק סטרו, הנשיא שיראק ואחרים. העולם לא יוכל להתעלם אם דבר זה יתרחש. על כן, למרות שיש סיכון גדול, אינני באמת מתריע בשער.
:bitterlemonsאם אריאל שרון אכן יזכה בבחירות בישראל, האם אתה סבור שניתן לקיים משא ומתן עם ממשלתו?
שעת': מנקודת מבטנו, אנו מוכנים מאז ומתמיד. מעולם לא נקטנו עמדה לפיה אנו קובעים מי הוא הפרטנר הישראלי. אבל אם תוצג השאלה בצורה שונה – האם אתה סבור שהצד הישראלי בראשות שרון באמת מוכן ללכת לבחירות ולהפוך בחירות אלה למוביל לשלום אמיתי? – אשיב שאני באמת סקפטי שהדבר יקרה, בפרט עם מה שנראה כ"קו החדש" של מפלגת הליכוד וסוג השותפים שיהיו לליכוד.
אלא אם כן תהיה מחויבות אמיתית של האמריקנים, שום דבר לא יאלץ סוג כזה של ממשלה לחזור למשא ומתן אמיתי שיוביל לשלום. אין הדבר בלתי אפשרי, אולם הוא בלתי סביר במידה רבה.
:bitterlemons אם כן מה המסר שלך לעם הישראלי ערב הבחירות?
שעת': עלינו, הישראלים והפלסטינים למקם את עצמנו בצורה הברורה והמהירה ביותר במצב שבו נחזיר לידינו את תהליך השלום ואת תהליך המשא ומתן, שיונחה הפעם על פי מטרות ברורות ודרכים פחות מניפולטיביות של דחייה לנצח של הבלתי נמנע.
שנית, אני סבור שעלינו הישראלים והפלסטינים לפעול בצורה הברורה עד כמה שאפשר נגד הסלמה, בפרט הסלמה נגד אזרחים – פלסטינים או ישראלים – במטרה לצמצם את הפצעים בין שני עמינו. זוהי מטרה שיש לקדמה ולתמוך בה הן מצד העם הישראלי והן מצד העם הפלסטיני.
זה בלתי נמנע שנחזור לשלום. על כן, הבה ונכוון את הקשרים שלנו, היחסים שלנו, התקוות שלנו והחזון שלנו לחיים שלאחר עימות זה ולא ניתן לו להשתלט עלינו. הבה נעבור למעשים שיובילו את מאמצי שני הצדדים לכיוון הנכון. - יצא לאור 25 דצמבר 2002 © bitterlemons.org.
נביל שעת' הוא שר התכנון ושיתוף הפעולה הבינלאומי ברשות הפלסטינית והשתתף במשא ומתן הפלסטיני-ישראלי לאורך השנים.
=============================
השקפה ישראלית
זה באמת יביא למזרח תיכון חדש
ראיון עם שמעון פרס
bitterlemons: כיצד מלחמה בעיראק תשפיע על הבחירות בישראל?
פרס: הבוחרים ילכו לקלפיות כשבראשם הנושא העיראקי והיחסים עם ארה"ב. ככל שנתקרב למלחמה, תהיה אוירה יותר ביטחוניסטית.
bitterlemons: איזו קואליציה ממשלתית אתה מעוניין לראות אחרי הבחירות?
פרס: קואליציה שיש לה שלוש מטרות: היא תסכים להיכנס מייד למו"מ עם הפלסטינים; היא תסכים למדינה פלסטינית; והיא תסכים לשנות את שיטת הבחירות על ידי העלאת אחוז החסימה. היא תהיה מהמרכז, בנויה סביב שתי המפלגות הגדולות, אחרת אין לה רוב. והיא לא תהיה תלויה במפלגות דתיות ובמתנחלים. היא תפריד בין הדת לפוליטיקה. האלטרנטיבה היא קואליציה ימנית שתלויה במתנחלים.
bitterlemons: אתה בעצם מצביע על מרכזיות ההתנחלויות. מה הפתרון שלך לאחר הבחירות?
פרס: פינוי חד-צדדי מקיף רק ברצועה. בשאר המקומות זה מסובך, ואני מציע לגביהם שלושה עקרונות: להסיר התנחלויות בודדות; לצופף את גושי ההתיישבות תוך ביצוע חילופי קרקע עם הפלסטינים; ומי שלא רוצה להתפנות או לעבור לגוש, יהיה רשאי להישאר תחת שלטון פלסטיני, כשישראל תבטיח את בטחונו.
bitterlemons: כיבוש עיראק ע"י ארה"ב תביא להגשמת החזון שלך של מזרח תיכון חדש?
פרס: אחרי מלחמת העולם השנייה הבעיה המרכזית הייתה הקומוניזם. היום זה הטרור. יש הבדל לטובת הקומוניזם שלא הייתה תוקפנית כמו הטרור. זה לא שאמריקה תוקפת את הטרור; הטרור תקף את אמריקה. זה לא מלחמה במובן של צבא מול צבא, אלא התארגנות מול טרור. הקרבה של עיראק לנשק גרעיני היא ששמה אותה בראש היעדים. השאלה היא רק האם ארה"ב תעשה את המלאכה לבד או בהרמוניזציה. אני לא רואה אפשרות של כשלון אמריקני בעיראק; ארה"ב במצב מתגונן, ואין להם ברירה. הויכוח הוא האם הטיפול הבינלאומי צריך להיות רק במלחמה בטרור או גם במניעת תשתית לטרור. אי אפשר לעקור את הטרור בלי לעקור את התשתית.
bitterlemons: לפי הבנתך זה מה שהאמריקנים הולכים לעשות?
פרס: לאו דווקא, אבל אני חושב שיגיעו לזה, ושכיבוש עיראק באמת יביא למזרח תיכון חדש. במילים אחרות: המזרח התיכון ייכנס לעידן חדש. בינתיים זה יקרה בלעדינו, כל עוד אין פתרון פלסטיני. בראש הרבה עמים באזור יושבים דיקטאטורים אחוזי פחד. הם צריכים להחליט ממי לפחד יותר, מהטרוריסטים או מהמלחמה בטרור. אסד חושש ללגיטימציה שלו בגלל המלחמה בטרור. גם מערפאת אפשר לקחת את הלגיטימציה. הסעודים נתנו כסף לטרור מתוך פחד. אין ארץ הנותנת חסות לטרור שהיא דמוקרטית. אינני מאמין בהתנגשות הציביליזציות של הנטינגטון; בתוך כל ציביליזציה יש התנגשות. בארצות הללו [התומכות בטרור] יהיו הפיכות. הטלביזיה תמלא תפקיד כמו בקריסת מסך הברזל. זה יקרה גם עם הפלסטינים. העולם הערבי בשל למהפכה פנימית כמו ברית המועצות וסין בעשור האחרון.
bitterlemons: מה יקרה לתהליך השלום בנסיבות לאחר המלחמה כפי שתיארת?
פרס: יהיו שלושה שחקנים: אנחנו, הפלסטינים והרביעייה. לא נוכל לשחק יותר בין המעצמות. אחרי עיראק אין לאמריקה מנוס מלשתף פעולה עם הרביעייה. קרו כאן שני דברים: לחיוב, תמונת הפתרון היא פחות או יותר ידועה. לשלילה: מידת האמון נעלמה. מכאן התפקיד לרביעייה. בניגוד לאחרים אינני חושב שהרביעייה צריכה לשלוח לפה צבא, אלא להעניק סיוע כספי ולתת לגיטימציה למשטר פלסטיני אחר שבו גם ערפאת יכול להישאר אם לא יהיה האיש הקובע. ההחלטה של [ראש הממשלה אריאל] שרון לקבל את תכנית בוש תתנקם בו. אם אריק לא יראה את פני המציאות הוא לא יישאר ראש ממשלה.
bitterlemons: אתה אופטימי כתמיד.
פרס: הבט, אין יותר אסטרטגיה לאומית. יש רק עוני לאומי. בעקבות הכלכלה הגלובלית יש רק אסטרטגיה גלובלית. אנו עוברים מעולם של אויבים שהם לאומים לעולם של סכנות גלובליות. אפשר לשים גבול לזיהום הסביבה? גם אנחנו בישראל חיים בעבר. ב-1965 יצאתי בסיסמא "מידוע המדינה". צחקו עלי: "עוד פעם פרס עם החלומות שלו". ותראו היום. . . - יצא לאור 25 דצמבר 2002 © bitterlemons.org.
חבר הכנסת שמעון פרס היה פעמיים ראש ממשלת ישראל, ושירת גם כשר הביטחון ושר החוץ. הוא חתן פרס נובל לשלום.
=============================
לביטול מנוי ב-bitterlemons.org, יש לכתוב ל-
unsubscribehebrew@bitterlemons.org ולכתוב
unsubscribehebrew בשורת הנושא. ניתן לכתוב
לעורכים ע'סאן חטיב ויוסי אלפר ב-ghassan@bitterlemons.org
ו-yossi@bitterlemons.org, בהתאמה.
bitterlemons.org הינה איגרת אנטרנט המציגה דעות ישראליות
ופלסטיניות ביחס לסוגיות בעלי עניין משותף. כל גליון מנתח
סוגיה מוגדרת המעוררת מחלוקת. bitterlemons.org
מקיים סימטריה ארגונית ומוסדית מוחלטת בין מרכיביו
הישראלים והפלסטינים.
><><><><><><><><><><><><><><><><