bitterlemons.org – אש צולבת ישראלית-פלסטינית
><><><><><><><><><><><><><><><><><><><

יוזמות חד-צדדיות ישראליות ופלסטיניות

12 פברואר 2003 גליון 6

================
www.bitterlemons.org
================

כדי להירשם למנוי בגירסת הדואל של bitterlemons.org,
שלח/י בקשה ל-subscribehebrew@bitterlemons.org.
המאמרים הבאים ניתנים לפרסום תוך אזכור הולם של
המחברים ו-bitterlemons.org.

ניתן לראות גליון זה, גליונות קודמים, מסמכים רלבנטיים
ומידע "מי אנחנו" באתר האינטרנט שלנו, www.bitterlemons.org.

בגליון זה
=============================
>< רעיון הפינוי החד-צדדי לא הפסיד בבחירות הללו - מאת יוסי אלפר
מסע הבחירות של מצנע, בעייתית ככל שהייתה, מיקמה את רעיון הפינוי החד-צדדי במרכז הדיון הציבורי.

>< בהיעדר הדדיות מחטיאים את המטרה - מאת ע'סאן חטיב
עבור הפלסטינים, הגישה של פעולה חד-צדדית מבטאת תסכול.

>< היוזמה המצרית להפסקת אש חד-צדדית - מאת עודד גרנות
ההתערבות המצרית קשורה למלחמה הקרבה במפרץ.

>< לשנות את האינתיפאדה - ראיון עם בסאם אל-סאלחי
הדיאלוג בקהיר היה חשוב, אולם לא מקיף דיו.

=============================

השקפה ישראלית
רעיון הפינוי החד-צדדי לא הפסיד בבחירות הללו
מאת יוסי אלפר

הבחירות של 28 בינואר מיקדו את תשומת הלב בשתי יוזמות חד-צדדיות משמעותיות, האחת ערבית והשנייה ישראלית. לכאורה שתיהן נכשלו. למעשה, לפחות בצד הישראלי הבחירות סיפקו דווקא מקור של אופטימיות זהירה.

היוזמה הערבית הייתה ניסיון מצד מצרים להביא להפסקת אש פלסטינית חד-צדדית, ואז לדרוש גמול ישראלי. שלושה חדשי דיונים שהתנהלו לסירוגין בקהיר, בהם השתתפו עד 12 ארגונים פלסטינים שונים, הסתיימו בלא הצלחה ביום הבחירות בישראל. בסיכומו של דבר, חמאס דחה הפסקת אש חד-צדדית וסירב לעצור את האלימות נגד ישראלים בשטחים. אבידות פלסטיניות כבדות כתוצאה מפעילות צבאית ישראלית תרמו אף הן לאווירה השלילית.

יש כוונה לחדש את שיחות קהיר עוד החודש. אפשר אפילו שהמגעים שיזם ראש הממשלה שרון עם מנהיגים פלסטינים יתרמו במשהו להצלחתן המוגבלת. הסיכויים קלושים, אולם שיחות קהיר הבליטו את רצונם העז של מגוון מנהיגים פלסטינים, מקומיים ולאומיים, לקחת את העניינים לידיים ולשים קץ לאלימות.

היוזמה הישראלית להיערכות מחדש חד-צדדית מהווה מקרה שונה מאד. דגל בה מנהיג מפלגת העבודה עמרם מצנע, שהפסיד בבחירות. ואולם, רעיון הפינוי החד-צדדי לא הפסיד.

ראש הממשלה אהוד ברק היה הראשון שרשם נושא זה בסדר היום הציבורי. הוא שגרס שכשלון תהליך אוסלו, כפי שהתרחש בקמם דייויד ביולי 2000 ולאחריו, צריך לעורר נכונות בציבור לסגת לגבולות זמניים ולפרק את ההתנחלויות שמעבר לגבולות אלה, וכל זאת כדי להציל את ישראל מאסון דמוגראפי באם תתעקש להמשיך ולשלוט במישרין ובעקיפין על 3.5 מיליון פלסטינים. במהלך השנתיים הבאות התמסרו לרעיון מספר מכוני מחקר ועמותות, ובראשם המועצה לשלום ולביטחון ומכון וון ליר. גל פיגועי ההתאבדות מיקד את תשומת הלב ברעיון הגדר, שתמוקם בקרבת הקו הירוק ותתחם גבול בטחון חדש. עד ראשית 2002 צברה התפיסה כולה – גדר, פינוי ופירוק התנחלויות – את תמיכתו של רוב הציבור הישראלי, כפי שהתברר בכל משאלי דעת הקהל.

ראש הממשלה שרון, המתעקש לשמר ואף להרחיב את ההתנחלויות שתרמו כה רבות לדילמה הביטחונית והדמוגראפית הישראלית, דחה את רעיון הפינוי החד-צדדי ואימץ בחוסר רצון מופגן את מפעל הגדר. מצנע אימץ את שניהם והכריז על מועמדותו להנהיג את מפלגת העבודה. תוך מספר חדשים הוא אילץ את העבודה לפרוש מממשלת האחדות והחליף את פואד בן אליעזר כראש המפלגה.

מצנע הפסיד בבחירות, הפסד צורב - אך לא בגלל סוגיית הפינוי החד-צדדי. הרעיון שהעלה במהלך מסע הבחירות לנסיגה ישראלית מרצועת עזה בתוך שנה לא הותקפה על יד שרון, כיוון שזכתה לתמיכת דעת הקהל. ביקורתו של מצנע על חוסר ההתלהבות של שרון בהקמת הגדר אילצה את ראש הממשלה לזרז את עבודות ההקמה.

אדרבא, מצנע סיבך את המסר האלקטוראלי שלו משום שהציע גם לחדש ללא תנאי את המו"מ עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית – רעיון מאד לא פופולארי בקרב הבוחרים – ותקף את שרון ללא צורך בסוגיות כמו כושר קבלת החלטות, בהן שרון נחשב חזק. זאת ועוד, היה ברור מלכתחילה שאין מצנע יכול בן לילה ליצור היכרות עם הבוחרים ולתקן את הנזק שנגרם לתדמית העבודה כתוצאה משגיאותיו של ברק בניהול המו"מ ומשנתיים של היות פרס ובן אליעזר מעין חותמת גומי להכרעות המדיניות של שרון.

נצחונו של שרון, נכונותם של נשיא מצרים מובארכ ושל מנהיגים פלסטינים לפגוש אותו, והצפייה בחוגים מסוימים שהמלחמה בעיראק תניב תוצאות לוואי הממתנות מגמות רדיקאליות במרחב, מזינים הערכות ששרון יצליח בקרוב לסלק את ערפאת ולהנהיג תהליך שלום אמיתי. הסבירות שזה יקרה שואפת לאפס. שכן, לשרון ולנשיא בוש אין אסטרטגיה ממשית להשכנת שלום בין ישראלים לפלסטינים. נכון, גם לערפאת אין – אך אין זה אומר שסילוקו מהשלטון ישפר את המצב.

כאן אנו סוגרים מעגל וחוזרים ליוזמות החד-צדדיות הישראלית והערבית. למעשה אלו הם המשחקים היחידים בעיר, והם מתמקדים בשתי הסוגיות הקשות ביותר: הכיבוש הישראלי וההתנחלויות מכאן, והאלימות הפלסטינית מכאן. לפחות רעיונות אלה, הגם שיש בהם כשלים וסכנות, מחייבים הסכמה ונחישות פוליטית מצד אחד בסכסוך בלבד.

מסע הבחירות של מצנע, בעייתית ככל שהייתה, מיקמה את רעיון הפינוי החד-צדדי ופירוק ההתנחלויות במרכז הדיון הציבורי הישראלי. אם תשכיל האופוזיציה בכנסת להפיק לקחים מהתבוסה, היא תתמקד מעכשיו בלעדית בסוגיה זו. - יצא לאור 12 פברואר 2002 © bitterlemons.org.

יוסי אלפר היה מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחבר הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים".

=============================

השקפה פלסטינית
בהיעדר הדדיות מחטיאים את המטרה
מאת ע'סאן חטיב

המכנה המשותף היחיד בין הגישות החד צדדיות המתפתחות בקרב הפלסטינים והישראלים מתבטא בכך שהן מדגימות את כישלון גורם ההדדיות, שהיא הדרך הנורמאלית לפתרון סכסוכים בין שני צדדים.

עבור הפלסטינים, גישה זו של פעולה עצמאית מבטאת תסכול. לעומת זאת, דומה שהישראלים הפועלים באופן חד צדדי מנסים לכפות את עמדתם במשא ומתן על הפלסטינים. מספר ישראלים הסבו את המאמצים מפעולה להשגת פשרה לכיוון חשיבה עצמאית, תוך שהם מקבלים החלטה לבדם ולאחר מכן מנסים ליישם חזון זה באופן חד צדדי לחלוטין.

הבעיה בגישה החד צדדית הישראלית טמונה בכך שכאשר הצד החזק מנסה לכפות פתרון או הסדרים הלוקחים בחשבון את צרכיו ודרישותיו שלו בלבד, הדבר כמעט תמיד בא על חשבון צרכיו של הצד הפלסטיני החלש. במובן המעשי, ייתכן שהקמת גדר או נסיגה ממקצת השטחים הכבושים (לאו דווקא מכולם), יגרמו לישראלים להרגיש פחות פגיעים, אולם אין כל סיבה להאמין שפחד מופחת זה יקרב אותם ואת הפלסטינים לקו הסיום, היינו לשלום כולל ובר קיימא לו משתוקק רוב הציבור בשני הצדדים. אדרבא, באמצעות המשך הפרדת הפלסטינים מהישראלים, ניתן לצפות שהציבור הישראלי יבין פחות ופחות את עמדת הפלסטינים.

מסיבות אלה, הפלסטינים מותחים בדרך כלל ביקורת על רעיונות חד צדדיים ישראלים. ברם, לאחר שנוכחו לדעת שאין אפשרות להגיע להסכם הפסקת אש הדדי בתיאום עם ישראל, הפלסטינים עצמם נזקקים לגישה זו, ומנסים להשיג הסדר בין הפלגים בדבר הפסקת אש חד צדדית שתציג את ישראל בפני הקהילה הבינלאומית כגורם מסית ואלים. לא נראה שהפסקת אש חד צדדית זו תהא נושא לקונצנזוס בקרב הפלסטינים ואם אכן תהייה, יש סיכוי מוגבל שתזמין תגובה הדדית מצד ישראל.

כשלעצמן, הפסקת האש החד צדדית מצד הפלסטינים כמו גם הגישה החד צדדית מצד ישראל לא יביאו ככל הנראה לעשיית שלום בעלת משמעות. ככל שהצד השני ממשיך במדיניות הכיבוש וביצורו באמצעות כוח ואלימות, מובטחת תגובה פלסטינית אלימה. אדרבא, המחיר שישולם על הניסיון למנוע את ההתנגדות האלימה יהא ככל הנראה העברת האלימות מהזירה הישראלית-פלסטינית לזירה הפנים פלסטינית.

הנטייה הכללית לעבר נקיטת צעדים חד צדדיים אינה נהנית מתמיכה מקבילה בקרב הציבור הישראלי והציבור הפלסטיני. הנטייה אינה בעלת שורשים עמוקים; ככל שיחול מהר יותר מהפך שיאפשר חידוש המשא ומתן בין שני הצדדים, ניתן לצפות משניהם לזנוח את יוזמותיהם החד צדדיות ולשוב לתמיכה בתהליך הטבעי לשלום, דהיינו משא ומתן, הדדיות ויחסי גומלין.

אני מוסיף להאמין שהשגת שלום בדרך משותפת אינה בלתי אפשרית אם שני הצדדים דבקים במטרות המבוססות על החוק הבינלאומי ובהתאם לכך אינן מסכנות את האינטרסים הלגיטימיים של הצד השני. סיום הכיבוש הישראלי למשל, אינו מסכן כלל וכלל את זכותה של ישראל להתקיים ולחיות בשלום בתוך גבולותיה. באותה המידה, השגת שלום כולל ובר קיימא עבור הישראלים אינה מצריכה את המשך הכיבוש בהיבט כלשהו. מבט על הדברים מזווית זו מאפשר לראות באופק שלום המבוסס על הדדיות שיש בו יתרונות לשני הצדדים. - יצא לאור 12 פברואר 2003 © bitterlemons.org.

ע'סאן חטיב הוא שר העבודה בקבינט הראשות הפלסטינית. שנים רבות היה פרשן פוליטי וניהל משרד לקישור עיתונאי.

=============================

השקפה ישראלית
היוזמה המצרית להפסקת אש חד צדדית
מאת עודד גרנות

קו ישיר מחבר בין המתקפה האמריקנית הקרובה בעיראק לבין ההתערבות העמוקה ביותר של הדיפלומטיה המצרית בעימות המזוין שבין ישראלים לפלסטינים, שהחל לפני כשלושים חודש. הכוונה היא לניסיון של מצרים לכפות על הפלגים הפלסטינים, המפעילים טרור נגד ישראל, לנצור אש, באורח חד צדדי ובלי קשר לפעולותיה של ישראל.

אדריכל המהלך המצרי הזה הוא ראש המודיעין הכללי, גנרל עומר סולימאן, שקיבל, כמובן, את ברכתו של הנשיא מובארכ. גנרל סולימאן, אחד האישים רבי ההשפעה ביותר בזירה המצרית, הציג בפני מובארכ שלוש סיבות עיקריות, שמחייבות את מצרים להתערב כעת בסכסוך. כולן קשורות למלחמה הקרובה במפרץ:

האחת – ארצות הברית עומדת לפעול במפרץ ומצרים, כבעלת ברית, חייבת לסייע לה בהרגעת הזירה הישראלית-פלסטינית בעת הזו.

שתיים - שרון עלול לנצל את המתקפה בעיראק כדי להגדיל את הקף הפעולות הצבאיות נגד הפלסטינים, דבר שירחיק עוד יותר את הסיכוי לפתרון אפשרי בעתיד.

שלוש – התגברות הלהבות בעימות הישראלי-פלסטיני, תוך כדי המלחמה במפרץ, עלולה להקרין באורח שלילי אל תוך מצרים ולהתסיס את הרחוב להפגנות נגד המשטר.

בתחילת המהלך עוד ניסה סולימאן לצרף אליו גם את ישראל. בפגישה אישית עם ראש הממשלה, שרון, ביקש הגנרל המצרי לקבל הבטחה כי אם יפסיקו הפלסטינים את הפיגועים - תפסיק ישראל בתמורה לפגוע בפעילי טרור בצד הפלסטיני. תשובת ישראל: קודם שיפסיקו. אחר כך נראה.

המעניין הוא, שגם אחרי שישראל סירבה להתחייב, החליטו המצרים להמשיך ולגלגל את יוזמתם באורח חד צדדי. המחשבה הייתה שאם הפלסטינים אכן ינצרו את אישם, לא תוכל ישראל להצדיק לאורך זמן בפני דעת הקהל העולמית את המשך הפעילות הצבאית מצדה ותיאלץ לחדול מכך.

מפגשי קהיר התנהלו במתקן אזרחי השייך למודיעין המצרי. גנרל סולימאן, באחד המפגשים הראשונים שבהם השתתפו נציגי הפלגים הפלסטיניים העיקריים, דרש מן המשתתפים לחתום על נוסח התחייבות להפסקת אש מלאה (הודנא) ובלתי מותנית – בשטחים הכבושים ובתוך הקו הירוק - למשך שנה שלמה. בשיחות המסדרון אותתו המצרים שיסתפקו גם בששה חודשים.

נדרש לחץ מצרי כבד על ערפאת כדי שיאשר את הנוסח הסופי, ועוד לחץ כדי שיאשר לאבו מאזן (מחמוד עבאס) מבכירי אש"ף לצאת לקהיר כדי לעמוד בראש משלחת הפת"ח. החמאס, שהתנגד מלכתחילה לרעיון ה"הודנא", ביצע שורה של תרגילי השהייה וסחבת כדי לא להתעמת עם המצרים: פעם הסתפק בשיגור נציג זוטר יותר, במקום לשגר נציג בכיר מסוגו של חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית. ופעם נעדר במחאה על כך שהמצרים לא הזמינו למפגש "את כל הארגונים הפלסטינים".

המצרים לא חסכו מאמץ כדי לכופף את ידו של החמאס. מובארק פנה לאסד וביקש שילחץ על החמאס לשגר את משעל לקהיר. גנרל סולימאן הודיע לנציגי החמאס בקהיר בלשון חד משמעית כי אם יסרבו לחתום – ייחשבו על ידי קהיר מכאן ואילך כ"אויבי תהליך השלום".

אלא שהחמאס לא התכופף ושיחות קהיר עלו על שרטון. בשבוע שעבר עזבו המשתתפים בלי לפרסם הודעה משותפת ונדברו באורח עמום להמשיך ולהיפגש במועד מאוחר יותר ובלי קביעת תאריך.

איראן אחראית במידה מסוימת לעמידה הקשוחה שהפגין החמאס. אבל הסיבה העיקרית נעוצה בתחושת הארגון שהוא זוכה כעת לתמיכה רחבה ברחוב הפלסטיני בעמדתו שצריך להמשיך בפיגועי ההתאבדות. תחושה זו השתקפה יפה בדברים שאמר בסוף השבוע שעבר מחמוד א-זהאר מבכירי החמאס ולפיהם ארגונו ערוך מכל הבחינות להחליף את הרשות הפלסטינית כמנהיג העם הפלסטיני.

אם יצאה תועלת מסוימת מכישלון שיחות קהיר היא אולי בהתפכחות של היסודות המתונים בפת"ח להבין כי מדיניות המשך הפיגועים של החמאס משקפת לא רק את האסטרטגיה הקבועה של הארגון מול ישראל, אלא גם אמצעי להשגת הבכורה במאבק על הנהגת העם הפלסטיני. ניסיונות בודדים של גורמי פתח ברצועת עזה בימים האחרונים להתעמת חזיתית עם החמאס כדי לעצור ירי מרגמות וטילי קסאם על יישובים ישראלים – עשויים לסמן את המשכה של ההתפכחות הזו. - יצא לאור 12 פברואר 2003 © bitterlemons.org.

עודד גרנות הוא פרשן בכיר וראש דסק המזרח התיכון בערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית.

=============================

השקפה פלסטינית
לשנות את האינתיפאדה
ראיון עם בסאם אל-סאלחי

:bitterlemons מה הייתה התרשמותך משיחות קהיר בין הפלגים הפלסטינים?

סאלחי: ככלל, הן היו חיוביות מכיוון שזוהי הפעם הראשונה מזה שנים רבות שהתקיימו שיחות כנות וגלויות שדנו ברעיונות המרכזיים – לא בענייני שיגרה בלבד, אלא בעמדות העיקריות של הפלגים השונים. לדוגמא, הדיון על הקווים המדיניים והתוכניות האידיאולוגיות של הפלגים היה רב משמעות וגלוי. הייתה זו הפעם הראשונה שהקבוצות דנו במטלות ובמחלוקות ביניהן. זה היה חשוב, אולם לא מקיף דיו, ועל כן מן הראוי שיתקיימו שיחות נוספות בעתיד.

במהלך הדיאלוג, המשך התוקפנות הישראלית נגד הפלסטינים והשטחים שבשליטתם (בימי הדיאלוג היו עימותים חוזרים ונשנים), יצר אוירה מורכבת יותר ויותר עבור הפלגים שהיו מעורבים בדיון ובעיון. אדרבא, ייתכן שההסלמה הישראלית היוותה סיבה לא ישירה ותרומה מרכזית לכישלון [לגבש קונצנזוס] בכמה סוגיות.

:bitterlemons מה היו המכשולים המרכזיים שעמדו בפני השגת הסכם?

סאלחי: נציגי הפלגים שנכחו, ונושאי הדיאלוג העיקריים, התרכזו בשלושה עניינים: שינוי החזון הפוליטי של האינתיפאדה, שינוי דרכי הפעולה וצורות המאבק בישראל, ושלישית, מעבר לממשלת אחדות לאומית פלסטינית, תיקון הבית הפלסטיני והיחסים הפנימיים בינינו. בשלושת הנושאים האלה הייתה ההזדמנות הגדולה ביותר לדיאלוג גלוי, כפי שאמרתי, ויתכן שניתן היה להגיע להסכם לגביהם.

באופן ישיר ועקיף, היה הסכם חלקי לגבי סוגיית הפגיעה באזרחים, ועל כך שאזרחים אינם חלק מאסטרטגיית המאבק הפלסטיני. היה זה אחד הדברים החשובים ביותר בהם דנו. כמובן, לא הושג הסכם סופי, אולם זו נותרה הסוגייה החשובה ביותר והיה קונצנזוס חלקי שפגיעה באזרחים אינה חלק מהאסטרטגיה הפלסטינית. הפלסטינים רוצים לנטרל את סוגיית האזרחים, להוציא אותם ממעגל המאבק, ולהפוך זאת למחויבות פלסטינית וישראלית תחת פיקוח בינלאומי.

:bitterlemons האם חלק מהדיונים התמקד בלחץ מצד גורמים חיצוניים כגון המצרים או האירופים?

סאלחי: לא, לא הייתה התערבות ישירה נראית לעין מצד הממשלה המצרית, אבל בוא נאמר שהיה לחץ שנבע מהמצב. הדבר נבע מהנסיבות המורכבות העומדות בפני האזור, הסיכויים לתוקפנות נגד עיראק, השליטה האמריקנית בעניינים הבינלאומיים והברית האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית בכל הקשור לאירועים המתנהלים במזרח התיכון.

כל אלה יצרו לחץ עקיף על הדיאלוג, שלא להזכיר את העמדה הערבית הרשמית והקשיים הרבים ביחסים בין מדינות ערב והפלסטינים. עובדה היא שהעמדה האירופית אף היא מושפעת מהעמדה האמריקנית, או במידה מסוימת תואמת לה. כמו כן, הובעה דאגה בדיאלוג מהתחזקותו של הימין הישראלי וממדיניותו הגזענית. אלה היו הלחצים שנבעו מהמצב, אולם לא היה לחץ ישיר [מצד ממשלות].

:bitterlemons מהי לדעתך חשיבותם של צעדים חד צדדיים כגון זה, הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלסטיני?

סאלחי: לאחרונה היו הצהרות מהצד הישראלי שרמזו שהישראלים רוצים להחדיר בהכרה הפלסטינית שאין בכוחן של ההתנגדות והאינתיפאדה להוביל לפתרון מדיני. כמובן, איננו מסכימים לכך כלל וכלל; העם הפלסטיני רוצה להמשיך באינתיפאדה. וחשוב שהם [ישראל] יבינו שלמרות הכוח והשליטה שלהם והרס תהליך השלום שהם מבצעים, הם לא ישיגו את הביטחון שלהם. קיים צורך בחידוש אמיתי של תהליך השלום, בדיונים, ובשינוי פנימי. - יצא לאור 12 פברואר 2003 © bitterlemons.org.

בסאם אל-סאלחי עומד בראש מפלגת העם הפלסטינית וייצג אותה בשיחות הפלגים הפלסטינים בקהיר בשבוע שעבר.

=============================

לביטול מנוי ב-bitterlemons.org, יש לכתוב ל-
unsubscribehebrew@bitterlemons.org ולכתוב
unsubscribehebrew בשורת הנושא. ניתן לכתוב
לעורכים ע'סאן חטיב ויוסי אלפר ב-ghassan@bitterlemons.org
ו-yossi@bitterlemons.org, בהתאמה.

bitterlemons.org הינה איגרת אנטרנט המציגה דעות ישראליות
ופלסטיניות ביחס לסוגיות בעלי עניין משותף. כל גליון מנתח
סוגיה מוגדרת המעוררת מחלוקת. bitterlemons.org
מקיים סימטריה ארגונית ומוסדית מוחלטת בין מרכיביו
הישראלים והפלסטינים.
><><><><><><><><><><><><><><><><